I'm drowning - 42

5.8K 423 243
                                    

נק׳ מבט לואי :

השעה הייתה מאוחרת , שעת הסגירה . כל העובדים הלכו ואני היחידי שנותרתי , לאחר שניקיתי את הדלפק יצאתי מהדוכן וסגרתי את המקום , הכנסתי את המפתח לכיס ושהסתובבתי לבי קפץ בבהלה , לוטי עמדה פה
״אלוהים״ גיחכתי והנחתי את כף היד על החזה שלי ״את הבהלת אותי״
״מצטערת״ היא פלטה והסתכלה לעבר הים החשוך ״איך היה לך אתמול בנשף ?״
״הוא היה נהדר״ אמרתי בחיוך רחב , אם רק הייתי זוכר את הרגעים האחרונים ממנו
״היה משהו שאמרת לי לפני יומיים שמשך את תשומת לבי״ היא מלמלה ״דיברתי עם אמא שלי ו...״ היא גיחכה ומיד הפסיקה ״היה לי אח שלא ידעתי עליו , שמו היה לואי והוא היה צריך להיות היום בן שמונה עשרה״
לבי חדל מלפעום .
״הו.. ואוו״ פלטתי ולפתע היא לקחה צעד אחורה
״מי אתה ?!״ היא צעקה
״לוטי , אני-״
״אתה לא יכול להיות אח שלי , הוא מת״ היא בלעה רוק ״נדמה פתאום שלעולם לא באמת הכרתי אותך״
״את הכרת אותי״ אמרתי , לא ידעתי כיצד להגיב
״אנחנו יכולים לדבר ?״ היא שאלה ונראתה מבולבלת , נשכה את שפתיה בלחץ
״כן , כמובן״ הסכמתי וצעדתי לאורך החוף לצידה
״אני לא יודעת מה לחשוב בכלל... היא הראתה לי תמונות ילדות שלך ו-וזה לגמרי אתה , אבל אתה מת״ היא אמרה בלי להביט בי
״אני בעצמי לא יודע את הסיפור המלא-״
״אתה חי״ היא קטעה אותי ״אומרים שטבעת , אפילו מצאו את הבגדים שלך״ אמרה , לא יכולתי לספר לה שפשוט הפכתי לבתול ים והמשכתי את חיי באוקיינוס , אספר את הסיפור אך אני אוציא פרטים מעטים
״זאין מצא אותי״ אמרתי ״גדלתי איתו ועם עוד מספר אנשים , לא ידעתי דבר על המשפחה שלי , זאין היה המשפחה שלי . ואז לפני שנה הכרתי את הארולד ועברתי לגור איתו״ סיפרתי והיא נראתה מבולבלת ״את סיפרת לאמא שלך עליי ?״ שאלתי בשקט
״לא״ אמרה והשפילה את מבטה ״כי אני לא הייתי בטוחה בדבר״
״אז...״ מלמלתי והסתכלתי עליה , היא חייכה אליי
״כן... זה מוזר״ אמרה . לפתע האייפון שלי צלצל והוצאתי אותו מצד הבוקסר , זה הארולד . ניתקתי
״זה בטח לא משהו חשוב״ מלמלתי , ולפתע הרגשתי את הלחץ שלו , אני בסדר
״אני לעולם לא שמעתי עליך לפני״ היא אמרה , האייפון צלצל שוב וזה גרם לי להיעצר ולהאנח ״תענה לו , זה בסדר״
״כן הארולד ?״ עניתי לשיחה
״חתיכת אידיוט !! איך אתה לא ענית לי קודם ?!״ הוא כעס
״מה קרה ?״ שאלתי
״זוכר שזאין אמר שמישהו קרוב אלינו יכול לפגוע בנו או משהו כזה ?״ שאל
״אל תגיד לי שקאי״ ביקשתי כמעט מתחנן , כי לא יכלתי להאמין . וראיתי את לוטי מסתכלת עליי מבולבלת כשאמרתי את שמו
״מייגן בכבודה ובעצמה פרצה לבית בשביל לקחת את אספן״ אמר
״זה לא יכול להיות...״ אמרתי והנדתי בראשי ״אני מכיר אותה המון זמן , היא לא-״
״היא כן !״ הוא קטע אותי ״למה אתה לא מגיע לבית ?! תבוא עכשיו לואי״
״אלוהים... מייגן ?״ שאלתי בשביל להיות בטוח
״כן , אני מחכה לך״ אמר
״אוקיי ביי״ פלטתי בחוסר אמון וניתקתי את השיחה... מייגן ? ״א-אני חייב לחזור לבית״ אמרתי ללוטי והסתובבנו ללכת לכיוון השני
״הו... בסדר , אז נדבר על זה מחר ?״ שאלה , וכרגע לא כלכך ידעתי על מה יש לנו לדבר , וקצת התחרטתי שנכנסתי לכל זה , אבל הנה , לפחות עכשיו אני יודע שכן , היא אחותי
״כן , נדבר מחר״ אמרתי ושלחתי חיוך ״אני מצטער פשוט חייבים אותי בבית״
״אתה לא חייב לי הסברים״ היא אמרה ״אז מה עם קאי ? אני מתכוונת לאחר אתמול , הוא אמר עליי משהו ?״ היא נראתה נבוכה
״קאי ? אמ... הוא ממש נהנה״ אמרתי ועצרתי כשהגענו לאיזור הבית ״נתראה מחר״
״להתראות אח גדול״ היא קרצה גורמת לי לגחך , המשכתי לבד לבית ולא ידעתי למה לצפות , מייגן לא יכולה להיות קשורה לכל זה , זו מייגן . אני הכרתי אותה מהגלידות בקניון , אנחנו חברים טובים , ואני למעשה סמכתי עליה . פתחתי את הדלת וכשנכנסתי ראיתי את הארולד מדבר עם נייל וסילבר אך כשראה אותי מיד בא
״למען השם לואי !״ הוא צעק
״מה קורה ?״ שאלתי מבולבל
״החברה הזאת שלך היא בוגדת״ נייל אמר , התקשיתי להאמין , אני נתתי לה עבודה בדוכן ! האם זה היה תכסיס בשביל להתקרב אלינו ?
״איפה היא ?״ שאלתי
״קשרתי אותה-״
״קשרת אותה ?!״ קטעתי את הארולד
״כן , הכלבה הזאת השתוללה״ אמר
״אני רוצה לראות אותה״ אמרתי והלכתי למדרגות , שמעתי אותו בעקבותיי ״הארולד אתה חושב שהיא...״ לא המשכתי את עצמי
״בתולת ים ?״ שאל , עצרתי כשהגעתי למעלה והוא היה ממולי ״אני לא יודע״ אמר . שמעתי קולות מהחדר שלנו והלכתי אליו , כשנכנסתי ראיתי את קאי עם ליאם ונוי , על המיטה מייגן , זרועותיה קשורות , לבי נחת והתכווץ , ל-לא , אני לא אמור לרחם עליה כרגע , לא עד שאדע את האמת
״תשאירו אותנו איתה לבד״ הארולד אמר וכולם יצאו מהחדר , כשהדלת נסגרה שיחררתי נשימה והתקרבתי למיטה
״מה את עושה פה ?״ שאלתי , רציתי להאמין שזה לא נכון
״אתה יודע שזה אסור !!״ היא צווחה וגרמה לי לקחת צעד אחורה בבהלה ״התינוקת הזו לא אמורה להתקיים !״ הסתכלתי עליה , חסר מילים . היא יצאה מדעתה ? לקחתי צעד לעברה והסתכלתי לתוך עיניה המאיימות והכועסות , סטרתי לה בחוזקה
״אלוהים לואי״ שמעתי את הארולד ורגע אחרי הוא אחז ביד שלי ומשך אותי אחורה לעברו ״אתה סטרת לה ! לא מכים בנות !״ הוא אמר ולפתע צחק , צחק כלכך חזק ״אתה משוגע לגמרי״
״אני לא הבוגדת פה״ היא לחשה והרימה את מבטה אלינו ״אתם הבוגדים״
״מה לעזעזל קורה לך ?!״ שאלתי מבולבל , זה מטורף לחשוב שאתה מכיר מישהו ומסתבר שזה לא נכון ״אספן תינוקת״
״אנה רוצה אותה מתה !״ היא צעקה
״מה היא הבטיחה לך בתמורה ?״ שאלתי , אנה תמיד מבטיחה ויש בה משהו שגורם לאחרים להאמין לה , אני זוכר כשהייתי בתול ים כל מילה שלה הייתה קדושה בשבילי , יש לה השפעה לבתולי ים , אבל זה לא משפיע עליי יותר , בדיוק כמו שהירח לא משפיע .
נשימותיה של מייגן רעדו ״אני רוצה את חיי בחזרה״ אמרה
״אנחנו נפגשנו במקרה בכלל ?״ שאלתי מבולבל והיא הנידה את ראשה באיטיות , לבי נחת ושפתי נשמטה
״אני עבדתי בגלידות בקניון כי ככה אנה אמרה לי , ואז שהכרתי אותך קיבלתי ממנה משימה חדשה , חיכיתי שנוי תלד את התינוקת כי אנה הבטיחה שאם אהרוג אותה אקבל את חיי בחזרה״ מייגן אמרה , הסתכלתי על הארולד שמבטו היה רציני ״לא הייתה לי ברירה״
״את לעולם לא תחזרי להיות בת אנוש שוב״ אמרתי והיא פלטה יבבה ״אז תתרגלי לסנפיר שלך.״
״אם תתנו לי את התינוקת אנה תתן לי את החיים הרגילים שלי בחזרה״ מייגן אמרה
״היא לא יכולה לעשות את זה״ הארולד אמר
״מייגן לא יכולה להקשיב לך , אכפת לה כרגע רק מדבריה של אנה״ לחשתי לו , הסתכלתי חזרה על מייגן
״היא לא מזיקה״ הארולד אמר , היא הרימה את מבטה והיה לה חצי חיוך
״מי אתה חושב שהטביעה אותך הארי ?״ קולה חלש והדהד בראשי , דמי התפרע בעורקיי וצעקתי בכעס כשהתנפלתי עליה וללא שליטה חבטתי בפניה
״חתיכת בת זונה !!״ צעקתי וניסיתי להכות אותה אבל הארולד תפס אותי ״את הרגת אותו ! את חתיכת כלבה חסרת רגשות !״
״לואי ! הי זה בסדר״ הארולד אמר במהירות , נשימותיי כבדות וחזקות , הסתכלתי עליה וחשתי את הזרם בעורקיי שלחתי לעברה מעט חשמל שגרם לה ליפול עם גבה על המיטה ולזוז בצורות מוזרות , הארולד מיד ניתק מגע והסתכל עליי פעור עיניים ״חישמלת אותה ?!״
״אם זה היה תלוי בי הייתי הורג אותה״ פלטתי , זו הייתה היא כל הזמן הזה . ״היא עשתה את זה לך״
״אבל אני בסדר עכשיו״ הוא אמר וליטף את פניי ברכות , חיבקתי אותו חזק וחשתי את לבי פועם בחוזקה , עצמתי את עיניי חזק
״אתה יכלת לא להיות פה בגללה... אלוהים הארולד זו הייתה היא״ אמרתי והסתכלתי עליה ״מה אנחנו מתכוונים לעשות איתה ?״
״אנחנו משחררים אותה״ הוא אמר ומיד הסתכלתי עליו
״מה ?״ שאלתי מבולבל
״אנחנו לא יכולים להחזיק בה״ אמר , הוא צעד אליה ושיחרר את החבל שקשר את ידיה ״ואם את מספרת למישהו זה לא ייגמר טוב״ הוא אמר לה , נשמע אדם מסוכן. כששיחר אותה היא קמה מהמיטה ולא הביטה באף אחד מאיתנו , שיערה מבולגן והלחי שלה מעט נפוחה , ולא אשקר שכאב לי לראות אותה כך , אבל יותר כאב לגלות שהיא לא מי שחשבתי שהיא . הארולד ליווה אותה לדלת וכשפתח הוא עצר
״קאי , תלווה אותה החוצה״ הארולד אמר , לאחר מכן נכנס לחדר וטרק את הדלת
״זו פאקינג מייגן...״ פלטתי , עדיין התקשיתי להאמין
״אני מצטער לגבי זה״ הארולד אמר , היא זו שהטביעה אותו .
״קודם ג׳סמין , עכשיו מייגן . מייגן !״ אמרתי ואחזתי בשיערותיי
״זאין אמר שזה יכול להיות כל אחד״ הארולד אמר , אני לא יכול כרגע לסמוך על אף אחד מלבדו .
״מה אם קאי ? סילבר או לוטי ? כל אחד יכול להיות אוייב , אפילו סתם מישהו שבא לקנות בדוכן״ אמרתי
״נצטרך להיות זהירים״ הוא אמר וליטף את פניי לפני שמשך אותי לחיבוק חם ״זאין ידע כל הזמן הזה״
״זאין יודע הרבה״ אמרתי ״ואם הוא יצטרך לבחור הוא נגדנו.״
״אני יודע..״ הוא לחש
״למה תמיד צצה בעיה חדשה ?״ שאלתי בתסכול
״נתגבר עליהם״ הוא אמר , צעדתי למיטה ונשכבתי בה
״אין לי כוח יותר״ פלטתי ועצמתי את עיניי , שהמזרן שקע הבנתי שהוא במיטה לצידי , פקחתי את עיניי והסתכלתי לצבע הירוק והסוחף בתוך עיניו
״למה לקח לך זמן להגיע הנה ?״ הוא שאל בסקרנות ומיד עלה לי חיוך קטן
״מסתבר שלוטי היא באמת אחותי״ אמרתי ״זה מוזר...״
״אתה מתכוון להכיר את המשפחה שלך או משהו ?״ שאל
״לא... אני לא חושב , אני לא יודע. בכנות אני גם לא ממש רוצה בזה , זה יהיה בשבילי להכיר אנשים זרים לגמרי״ אמרתי , אני אוהב לשתף אותו בחששות שלי
״פעם באיזה חג היינו כל המשפחה , אמא שלי כל רגע הכירה לי מישהו והתחילה לשאול ׳הארי אתה זוכר אותו ? כשהיית קטן הוא היה שומר עליך׳ , לא הכרתי כמעט חצי מהמשפחה שלי , הרגשתי שאני עם אנשים זרים לגמרי״ הוא סיפר ואני רק חייכתי חיוך קטן ״מבחינתי הם היו זרים למרות קשר הדם שלנו , משפחה זה לא חייב להיות קשר דם , משפחה זה האנשים שאכפת להם ממך , שהם תמיד איתך . נייל בשבילי הוא אח ואין בינינו קשר דם״
״מה אתה אומר פה ?״ שאלתי בשקט
״שאתה לא חייב להשתלב בכוח בשביל להגיד לעצמך שמצאת את המשפחה האבודה שלך . אם תכיר אותם וזה ירגיש לך לא נכון זה בסדר , זה טבעי לגמרי למעשה כי אתה לא מכיר אותם . זה נכון שהם המשפחה הביולוגית שלך אבל אף פעם אל תשכח מאיפה באת״ הוא אמר , חייכתי ווהתקרבתי לחיקו , חיבקתי אותו
״אתה המשפחה האמיתית שלי״ לחשתי ״אתה ואושן״ חייכתי חיוך רחב ״נביא לאושן את לולי״
״לילה טוב לואי״ הוא אמר וצחקתי , נמאס לו מהדיבורים שלי על אושן
״ליל מנוחה אושן והארולד״ אמרתי בכדי להתגרות בו ושמעתי אותו נאנח
״תשתוק לו...״

Larry Stylinson- I'm drowning 3Where stories live. Discover now