פרק 7

3.3K 307 36
                                    

״אתה!״ אני דוחפת אותו קדימה והוא נאנח בעצבים.

״את!״ הוא לא מתייאש ודוחף אותי לפניו.

אני מנידה בראשי בפראות ומסתובבת מאחוריי גבו, תהליך שהספקנו לעשות כבר במשך שעתיים.

״אני!״ הדלת נפתחת ומגלה לנו נער בן שבע עשרה.

שערו בצבע שחור ופרוע ועל עיניו זוג משקפיים שמבליטות את עיניו הירוקות ועושות אותו יפה יותר ממה שהיה נראה בלעדיהם.
על גופו מכנס אדידס כחול וגופיית סבא לבנה שמבליטה את שריריו.

אויי אלוהים...

איזו יצירת מופת, אני חושבת לעצמי בעוד עיניי מהופנטות למראו.
הוא חתיך יותר מרידיאן, הוא כל כך יפה!

אני מנערת את מחשבות אלו מראשי ומפנה את מבטי אל רידיאן שהסתכל עליי דיי כועס ושומעת את צחוקו של הנער.

״מי אתם?״ הוא שואל ונשען על הדלת כשידיו משולבות.

״אני נואר וזה רידיאן,״ אני מצביעה על רידיאן שרק מהנהן כתגובה.

״אנחנו צריכים את העזרה שלך,״ אומר רידיאן ולא מחכה לתשובה כשהוא נכנס לביתו בפרעות.

״רידיאן!״ אני רוטנת וממהרת להיכנס אחריו, לא אחריי שאני שולחת מבט מתנצל לנער המסכן.

״זה בסדר,״ הנער ממלמל, ״קייל.״ הוא מציג את עצמו.

״במה אתם צריכים את העזרה שלי?״ נראה שהוא רגיל לכך שאנשים מתפרצים אל תוך ביתו כי הוא עושה את דרכו אל הטלוויזיה במטרה לכבות אותה, באדישות.

אני לא יודעת מה עשה רידיאן, כשהוא נעץ את מבטו בעיניו של קייל, בלי שישים לב. כי לאחר מכן הוא מוריד את הכובע של הג׳קט שלו.

״רידיאן!״ אני רוטנת בשנית בשמו להיום ומניחה יד על פניי. לילד הזה אין שום טאקט.

״תסדר את זה!״ הוא צועק על קייל ומתיישב בעצבנות על הכיסא. מה עובר על הילד הזה? למען השם!

״ולמה אתה חושב שארצה לסדר את זה?״ שואל קייל את רידיאן ואני רואה איך פניו של רידיאן מאדימות מכעס.

״אין לך ממש ברירה, אם אני נופל, אתה נופל איתי,״ רידיאן מחליט שלא לומר לו שככל הנראה אין לו ברירה, אם ירצה ואם לא, רידיאן הוא הנסיך של המימד והוא מחויב לעשות כדבריו.

״המשפחה שלי חייה במשך דורות בלי להשתמש בקסם, חוץ ממטרות אימונים. למה אתה חושב שנתחיל עכשיו?״ קייל נשאר כאדיש למצב בעוד אני עומדת כמו טיפשה באמצע החדר ולבסוף מחליטה להתיישב על הספה שבה יושב קייל, רק בצד השני.

The black wolf in the familyWhere stories live. Discover now