פרק 3- כבר לא

3K 173 18
                                    


ואני יושב ותוהה- למה?
למה כשפגשתי אותך לא הזהרת אותי, למה לא אמרת משהו?
הייתי אז עם נשמה ולב שלמים, שמח ומאושר . הייתי פצוע כל כך עמוק בפנים שאף אחד לא היה יכול לנחש בכלל. הימים שבהם לא היה לי אכפת מפאקינג שלוש מילים שלא מסמלות כלום. הימים בהם חשבתי שאהבה זה סוג של רגש שאנשים המציאו כי שיעמם להם בחיים, רגש שייסחט אותם עד הטיפה האחרונה ויעציב אותם ויחרוט את עצמו בהם לעד. ואז את באת, עם הנשמה הטהורה שלך, והראית לי עולם. אספת את חלקיקי הנשמה השבורים שלי והרכבת אותם בעדינות, פיסה אחרי פיסה. ריפאת אותי מהסלידה שלי כלפי אנשים וגרמת לי להאמין שלא כולם רעים. שיש יוצאי דופן. הייתי שלם, בזכותך. ושכחתי שדבר טוב אף פעם לא נשאר לנצח. ואז הלכת, והרסת את כל מה שיצרת והנשמה שלי נשברה שוב. למה שפגשת אותי לא הזהרת אותי? למה לא אמרת משהו? למה נתת לי להיאבד בתוכך, להישאב אלייך כשידעת מה יהיה הסוף? רק עוד יותר הוכחת לי, שכל האנשים הם אותו הדבר ואהבה זה צרות!

טוב אז אני הולכת לכתוב עוד הרבה קטעים כאלה לפני כל פרק, הם לא קשורים לסיפור הם פשוט הקדמה כזה לפרק.. לא כולם יהיו על אהבה וכדאי מאוד לקרוא ולא לדלג.

ליאו!" צעקתי כשהגעתי למחששה.

"אה כפרה?" הוא ישב על ספסל, שתי בנות משני צדדיו והשתלב ממש יפה עם כל הבנים הערסים שם.
תקעתי בו מבט של 'אם אתה לא בא עכשיו אני רוצחת אותך'

"שוגה יפה שלי חיים שלי מלאך שלי אהבה שלי. הייתי מתלבש יפה יותר אם הייתי יודע שאת באה לביקור."

גילגלתי עיניים למראה אביתר.

"לא באתי בשבילך אביתר."
הוא בחיים לא יבין כאילו שאין לו סיכוי איתי?
"אז מלאך שלי בשביל מי באת?" הוא התקרב אלי וחיבק אותי מאחורה. שמתי לב לניצוץ של כעס בעיניו של ליאו. עדיין אכפת לו ממני.

"אביתרי.. אתה יודע שאני לא אוהבת אותך, חיים שלי. די להשפיל את עצמך." נתתי לו נשיקה בלחי והתרחקתי. חבריו, אלון דורי ולהב צחקו עליו.

"את עוד תתחנני שאני אמצא לך מקום בליבי."

"כן בטח מה. קיצר ליאו בוא כבר."

"אז קוראים לך ליאו?" שאלה אחת מהזונות שישבו איתו. צחקתי.

"נו עוד מעט שוגי, אני מכיר חברים חדשים."

"ליאו!"

"אוףףף"

"אתם מכירים?" שאל אביתר.

"מגיל אפס." אמרתי.

"כן בטח".

"נשבעת."

"אל תשבעי סתם."

"וואי באמת! אני יודעת עליו הכל."

"הכל הכל?" אביתר התגרה.

YOU&IWhere stories live. Discover now