✉ Thirty

2.9K 292 416
                                    

"זאין." (חה תודו שלא ציפיתם) מעולה. פשוט מעולה. רק זה מה שהייתי צריך- עוד אדיוט בחיים שלי.

"אני מניח שאתה כועס הא?" לקחתי צעד אחורה והעברתי את הסלסלה מיד שמאל ליד ימין.

"ברכותיי, מפגר," מלמלתי, "עוד משהו שתרצה להגיד לציין שאנחנו יודעים אותו?"

"אני מצטער, לואי," הקול שלו היה שקט.

"ברכותיי על זה שאתה סימפטי."

"אם רק תתן לי להסביר," הוא נאנח. "אחרי דייט."

"בהחלט לא," הרמתי את קולי. "תגיד לי עכשיו."

"אני לא יכול," הוא הסתכל סביב. "בבקשה? דייט ואני מבטיח שאני אספר לך הכל."

"אולי," נאנחתי. "אני אסמס לך מאוחר יותר עם תשובה." פחות או יותר נותן לו תירוץ כדי להפסיק את השיחה.

"אוקיי, תודה." הוא חייך במבוכה לפני שעברתי אותו.

זאין הוא הבן אדם האחרון שאני רוצה להתמודד איתו עכשיו. הוא לגמרי אדיוט. אין הסבר למה שהוא אמר ועשה. למה הוא בכלל טורח? מה הוא הולך להוציא ממני בדייט? זה בטח עוד נסיון לנסות לשכב איתי. אלוהים, אני שונא אותו.

אני: זאין

נייל: הא

אני: פגשתי את זאין. הרגע.

נייל: הו אלוהים לא

נייל: תחזיק את העגילים שלי כלב

נייל: אני בדרכי לזיין כלב

נייל: איפה אתה??

הנחתי את הסלסלה שלי על המסילה. (הדבר הזה ששמים עליו מוצרים בסופר.. ה.מ) לא הסתכלתי על הבן אדם שהעביר את המוצרים בקופה.

אני: עוזב את הסופר

אני: הוא שאל אותי אם אני יכול לצאת איתו לדייט

"לואי וויל," העברתי את מבטי מהטלפון כדי לראות את הארי מחייך אליי מאחורה המסילה.

"היי, הארי," נשפתי. "לא ידעתי שאתה עובד פה?"

"זה לאחרונה ואני בדרך כלל עובד בלילות." הוא משך בכתפיו.

"הו, ז-"

"זאין פה," הוא מלמל

"כן," גלגלתי את העיניים שלי. "הוא כל כך מעצב אותי. עד אין סוף."

"שמונה וחצי, בבקשה." שלפתי את הכסף שלי מהכיס ונתתי לו שטר של עשר דולר.

"בכנות, מגיע לך הרבה יותר טוב, לואי וויל."

הוא נתן לי את השקית וחייכתי. "תודה, הארי. זה גורם לי להרגיש יותר טוב."

"אין בעיות. נראה אותך בבית הספר."

נייל: ברצינות

נייל: אוח (חהחה שאקד)

נייל: אני כל כך פאקינג שונא אותו

Texting ✉ larry stylinson- HebrewWhere stories live. Discover now