part 21

5.8K 260 21
                                    

היי בנות, אני יודעת שהמצב בארץ ברוך ה׳ נרגע והרבה יותר טוב אבל תחשבו שזה נכתב על התקופה שהיה פה גל פיגועים מזעזע.


״איך אני״? שאלתי את איימי ששמה אוזניות ולא היתייחסה אליי

״אני אפרש את זה כמהממת״ אמרתי לעצמי והיא גילגלה עיינים

שמתי על עצמי שימלת כתפיות לבנה שהגיעה עד אמצע יריכיי
והייתה די קצרה
אבל אהבתי אותה.

״תרדי אני למטה״ קיבלתי הודעה מניקולס

״ביי איימי אני אחזור מאוחר״ אמרתי לב בידיעה שהיא לא תענה לי כי היא עדיין כועסת
ואני לא מצליחה להבין למה
בסך הכל שבוע בחג המולד

אני אחזור לארץ בסופו של דבר, ולא לשבוע. לכל החיים, הם יצתרכו להבין

״לאן את הולכת בידיוק״? איימי סוף סוף דיברה איתי

״יוצאת עם ניקולס״ אמרתי לה בחיוך מתלהבת  מזה שהיא חזרה לגונן עליי

״תנצלי כל רגע, אף אחד לא מבטיח שתחזרי בחיים אחרי שתיסעי״ היא מילמלה ושמעתי את הכאב בקולה
אני לא יודעת מה מספרים בחדשות אצלם אבל זה ממש מוגזם

״איימי זה לא ככה, אני הייתי חיה שם גם שהיה יותר פיגועים מזה והינה תיראי אותי אני בחיים״ אמרתי לה בחיוך קטן
הפנים שלה עדיין נשארו רציניות

Stay strongWhere stories live. Discover now