My Lost Childhood Friend | TAEKOOK

*הקדמה*

נקודת מבט של ג'ונגקוק

הלכתי הביתה מהסופרמרקט, כשלפתע הרגשתי הרגשה מוזרה בבטן.

האם זה הראמן שאכלתי מקודם? או אולי זה הסושי מאתמול בערב? אוי אני לא יודע...

מאז התאונה שקרתה לפני שבעה חודשים, אני מנסה לעשות כל מיני דברים שיעזרו לי לזכור את הזכרונות מהילדות שלי. אפילו הלכתי לפסיכולוג, אבל שום דבר לא עזר.

איך לעזאזל אני אמור לחיות חיים נורמליים בלי שאני יודע כלום מהילדות שלי? זה מורט עצבים...

הייתי שקוע במחשבות,עד שנתקלתי במשהו, או יותר נכון, מישהו, ושנינו נפלו. לקחתי את השקיות שלי במהירות והתנצלתי על ההתנהגות המגושמת שלי.

"אוי אני מצטער שהתנגשתי בך פשוט בדיוק חשבתי ו-"

הזזתי את העיניים שלי לכיוונו, ונפגשתי בדבר הכי יפה שראיתי בכל השנים שאני כן זוכר.

לכל השדים הוא כל כך חתיך!

אני אפילו לא שמתי לב שבהיתי בו עד שהוא נופף בידו מול הפנים שלי. מצמצתי פעמיים כדי להראות לו שיצאתי מזה והוא חייך.

לעזאזל החיוך הזה כל כך ייחודי .. כאילו, החיוך שלו היה בצורה מרובעת כזאת.. סוג של.. אבל לעזאזל איתו החיוך הזה כל כך יפה!

"היי, אתה בסדר? אתה בוהה שוב" הוא אמר.

אלוהים, אתה בוחן אותי עכשיו או משהו? קולו כל כך עמוק ועם זאת כל כך עדין .. אני מרגיש כאילו אני נמס לתוכו .. לעזאזל ג'ונגקוק תפסיק לחשוב על דברים כאלה .. אתה אפילו לא יודע איך קוראים לו למען השם!

"מ-מה אה, כן, אני מצטער שאני מתנהג מוזר, בדיוק דיברתי עם אלוהים על כמה אתה נאה"

אמרתי ומיד עיניי הפכו לשני כדורים חומים וגדולים.

למה אני כל כך פדחן?! אמא, אני מאשים אותך בזה! ולמה לעזאזל גמגמתי?! מה אני? אידיוט?

"אני-אני מתכוון חשבתי על-"

הוא עצר אותי. הוא פאקינג שם את האצבע שלו על השפתיים שלי כדי לסתום לי את הפה.

"זה בסדר, אני מודה שאתה גם מאוד חתיך ונאה, ואתה בעצם מזכיר לי חבר ותיק שלי. אתה לא צריך להתנצל, אני הייתי זה שהתנגש בך, אני מצטער. האם נפגעת?"

אוי אלוהים הוא כזה דאגן.. הפאקינג בנאדם הזה עשוי מבויפרנד מטריאל (באמת שאינלי מושג איך להסביר את זה בעברית אז פשוט רשמתי זה ככה..😅)! וכן, אני הומו למי שתהה למה אני חושב ככה. יש בעיות?

"לא אני בסדר, מה איתך? אתה נפלת גם... האם נפגעת?"

"לאא אני בסדר. אגב, המחשבה על סוף סוף לקום מפה עלתה בדעתך? הברכיים שלי באמת מתחילות לכאוב מהישיבה בתנוחה הזאת" הוא צחקק במבוכה.

אמאלה הצחקוק שלו כל כך חמוד!!!

"אה כ-כן בטח"

ועכשיו הגיע תורי לצחקק, נבוך מתמיד. לקחתי את השקית האחרונה שלי ושנינו קמנו.

"טוב, היה נחמד לדבר איתך, אבל אני חייב ללכת עכשיו. אתה יודע, אתה ממש מסקרן אותי, אני אשמח אם נהיה חברים. אתה יכול להביא לי את המספר שלך?"

הוא מה?! אוי אלוהים, רק פגשתי אותו, ובתוך שניות הוא הפך לקראש שלי. הקראש שלי פאקינג ביקש ממני הרגע לתת לו את המספר שלי ולהיות חבר שלו! (זה friend,לא boyfriend, למקרה שמישהו התבלבל). אוקיי ג'ונגקוק תירגע ותנסה לא לסדוק את הקול שלך עכשיו.

"כן, אני אשמח להיות חבר שלך!"

אמרתי והושטתי לו את הטלפון שלי. אני נשבע שראיתי ניצוץ בעיניו ומעלה ברק על פניו לשבריר שנייה. הוא לקח את הטלפון שלי ונתן לי את שלו.

"שמי קים טאהיונג אגב, נחמד לפגוש אותך. שלך?"

טאהיונג .. אפילו השם שלו יפה ... לא כמו עצמו כן? אבל עדיין... מה שמוזר זה שאני חושב ששמעתי את השם הזה מתישהו...

"אני ג'ון ג'ונגקוק. נעים לפגוש גם אותך טאהיונג"

"טוב ג'ונגקוק, היה נעים להכיר אותך, אבל אני באמת חייב ללכת עכשיו. נתראה בקרוב!"

הוא אמר והלך משם לפני שהספקתי לומר משהו אחר.

יש משהו שמטריד אותי.. כשאמרתי את שמי, פניו נהיו טיפה עצובות, כאילו הוא ציפה שאגיד משהו אחר.

האם יש סיכוי אני מכיר אותו ואני לא זוכר? יש סיכוי פגשתי אותו לפני כן? אני נשבע שהיום זו היתה הפעם הראשונה שראיתי אותו...

משהו אחר שהפריע לי היה שכששמעתי את קולו בפעם הראשונה הרגשתי את ההרגשה המוזרה שהיתה לי בבטן שוב.

מה הם הרגשות האלה?
-
בפרקים הראשונים השם של קוקי יתבטה ככה: jongkook. בגלל זה טייטיי עשה פרצוף עצוב כשהוא שמע את השם שלו. הוא קיווה שהוא יגיד שקוראים לו jungkook ולא jongkook.

רק רציתי להבהיר לאלה שהתבלבלו או שלא הבינו☺. קריאה מהנה!😙