Part 59

3.6K 184 49
                                    

עבר שבוע. הארי לא יצר איתי קשר מאז אותה שיחה. סטייסי אומרת שהוא מתנהג רגיל, אבל נמצא איתם פחות. לא הלכתי לבית הספר כל השבוע האחרון, לא מספיק שהייתי חולה, שוב, הייתי צריכה גם להתאושש מהתאונה. זה בהחלט היה שבוע רגוע, אבל אני מניחה שאם הארי היה בא לבקר, אם הוא היה איתי.. זה היה שונה. הייתי מרגישה יותר טוב. בכל זאת, אשמתי.

" לא יודעת, סטייס. אני מרגישה שעשיתי טעות ובאותו הזמן אני גם מרגישה שאני לא יכולה להיות לידו. אני מרגישה חצויה. בא לי להיות איתו ובא לי להתרחק ממנו. אני לא יכולה להסביר. "

" אני מבינה מה שאת אומרת. האמת ש.. זה בערך קורה לי עכשיו עם ליאם. אני והוא די במשבר.. הוא חושב שאני בוגדת בו עם אמט או עם הארי בגלל שאני נמצאת איתם הרבה. חשבתי שהוא סומך עליי קצת יותר בישביל זה. אבל לא משנה, הוא סתם מתנהג כמו ילד קטן.. מה שרציתי להגיד זה שזה לא סיבה לקחת הפסקה. כמו שאני מכירה אותך, את סתם תקנאי או תכעסי שתראי שהארי מתרחק ממך או נמצא עם בנות אחרות. אבל זאת את שמרחיקה אותו ממך. "

" את.. את צודקת. לא חשבתי על זה ככה. " מלמלתי וחשבתי בראשי, בכלל לא רציתי את ההפסקה הזאת, זו הייתה החלטה פזיזה מידי. אולי הייתי פגועה ממה שאמר לפני כן.

" אני תמיד צודקת. " היא אמרה בשנייה שנכנסנו לקפיטריה. העין שלי ישר תפסה את הארי, הוא ישב עם עוד שתי בנות, אני לא בטוחה מי בדיוק, אבל הן לא היו מהכיתה שלו. הן נראות שכבה מתחת. " אמרתי לך. " היא אמרה כשראתה את פרצופי הכועס והמקנא. העיניים שלי ננעצות בהארי שגורם לי לקנאה בכל הגוף, למה אני כזאת קנאית?

" מה לעשות? ללכת אליו? " שאלתי בלחץ, גבותיי התכווצו במהירות ואגרופי התחזק.

" לא. בשום פנים ואופן. " היא הורתה.

" צודקת, אני הולכת אליו. " אמרתי בנחישות והתחלתי להתקדם לכיוונו בזמן שהיא ממלמלת " מ-מה? אבל אמרתי לא! אמה! " ונשארת מאחורה, מגלגלת את עינייה.

התקרבתי ונעמדתי מאחוריי הארי, אותן בנות הסתכלו עליי במבט מוזר והמשיכו לחייך להארי, זה היה הרגע בו הוא הסתובב. " אמה. " הוא מלמל ועצם את עיניו בייאוש. " מה? " הוא שאל בחוסר סבלנות.

" אהה.. " לא ממש תכננתי מה אני עומדת להגיד לו, האמת. אבל חשבתי מהר ותפסתי בידו בנחישות, " מצטערת שאני לוקחת אותו ממכן בנות, הוא כבר הספיק לנשק אחת מכן, נכון? יופי. " לעגתי לו ולהן ביחד ומשכתי אותו רחוק משם.

" מה עובר עלייך? " הוא שאל בכעס וחטף את ידו משלי.

" לא יודעת. תפסיק לשאול אותי שאלות שאין לי איך לענות עליהן. " שילבתי את ידיי והסתכלתי לתוך עיניו המדהימות. העיניים שלו הן אחד הדברים שאני הכי אוהבת בו, הן נותנות לי לחדור לנשמה שלו ומראות לי מה הוא באמת מרגיש. הוא לא צריך לדבר כדי שאבין אותו. וכרגע.. לא טוב לו.

Meant To BeWhere stories live. Discover now