"ומשחקי הרעב שמחים לכם"
אויי היא כל כך מגעילה!
היא מדברת עם ט' וש' שורקת.. אווי זה נוראי!! י
תוך כדי דיבור היא יורקת... מעניין מי חסר המזל שיסבול אותה. עדייף כבר למות. זה בעצם מה שיקרה לא? אויי למה לאמלל אותנו בימים האחרונים לימינו?! למה מרושעים שכמותכם?!י
היא חופרת ואז מתחיל סרט. דיי מלחיץ. רואים את מחוז 13, את האמנת בגידה, איך התחילו המשחקים והמשחקים משנה שעברה. אצלנו לא היו מנצחים מהמשחקים ה-65. פיניק אודייר ניצח במשחקים האלו.. הוא חתיך פשוט למותתת!! רעעערר ! היה לי פוסטר שלו בחדר עד שדן החליט שזה לא לגילי, גבר טו מאץ' סקסי נטול חולצה שגורם להזלת ריר תלוי על הארון שלי. אז הוא הוריד אותו. לפי דבריו הפוסטר נמצא בפח אבל אני די בטוחה שהוא באיזה מגירה בחדר של דן! זה מעלה הרבה חשדות כלפיו אבל אני בטוחה שהפוסטר שם! כמעט בטוחה... י
כל הבנות בבית הספר מדברות על כך שזו האטרקציה של המיועדים מהמחוז. פיניק! כל מי שנבחרת מצד אחד סובלת את דיאנה העגבנייה אבל מבלה ימים מדהימים עם פאקינג פיניק אודייר! פעם מישהי התנדבה בשביל זה! אבל היא מתה. סיפור עצוב.י
"וכהרגלי פאנם, נשים קודם" . היא ניגשת אל הכדור של הבנות. הלב שלי דופק חזק יותר מהרגיל. אני לא בטוחה אם זה מהלחץ שאבחר או מזה שפיניק יושב בבמה! אויי פיניק ,הוא כל כך מושלם! ~התקפת סקסיות~ דיאנה מוציאה פתק מהכדור. אני בוהה בפיניק. היא פותחת אותו ברדמטיות. אני ממשיכה לבהות בפיניק . הוא קורץ! זה בטח היה לי! אומייגאד!
דממה. היא בטח כבר קראה את השם. אויי נו! פיניק ואוובר סקסיות שלו הסיחו את דעתי! נו.. איפה המזליסטית שתפגוש את פיניק? למה את לא באה? אם את לא תבואי אני אתנדב!
"בואי מתוקה... אנחנו מחכים!"
נו תבואייי כבר יסתומהה! פיניק שם! פ-י-נ-י-ק !!
אם אני הייתי נבחרת.. ממזמן הייתי רצה לבמה ו.. מתנפלת על פיניק או משהו! נוו כבר לכי ותגרמי לי לקנא.. י
"אמה ווסטון?"
אווי רגע פאק! הסתומה זאת אני O_O
איזה טיפשה...
אני פוסעת אל הבמה. נוגעת בקוקו שלי ותופחת על החצאית. שפיניק לא יחשוב שאני מוזנחת. אני מתקדמת לשם, אל פיניק! י
אוכפי שקט מלווים אותי אל הבמה, אחד מכל צד. הלב שלי דופק. אני מתחילה לעלות במדרגות מדרגה ועוד מדרגה. אני רואה את פיניק. אני מתקדמת לעברו אך דיאנה תופסת לי ביד "בואי חמודה." אויי איכס העגבנייה הקפיטולאיסתית המהלכת הזאת נגעה בי!!איייכסססס
מי היא חושבת שהיא? שתפריד ככה ביני לבין פיניק?! טפוו עליה.
י"יש מתנדבים?" שקט. אף אחד לא מתנדב בשבילי. זה מעליב
"ונעבור לבנים"
דיאנה פוסעת על העקבים בגובה הפפיון שלה לעבר כדור הבנים. אני מזהה את דן בקהל מוטרד למדיי. את אמא שלי ואבא שלי. בוכים. צועקים. אוכפי השקט מרגיעים אותם. משתיקים אותם
דיאנה מעבירה את היד שלה בדרמטיות מעל הפפתקים, שורטת אותם עם ציפוניה האדומות ושלפת פתק. היא מתקדמת אל עבר המיקרופון ופותחת את הפתק באיטיות. דממה בקהל. אני חושבת שאני קצת מזיעה, וזה לא טוב כי פיניק יחשובשאני מסריחה! י
כולם שותקים ודיאנה קוראת בקול "דן ווסטון". י
אני בשוק. י
