פרק 24-

7K 354 146
                                    

-נקודת מבט של בלייק-

הסתובבתי בבית בבוקר של קריסמס כבר בשעה תשע, ניסיתי שהכל יהיה מושלם כשקלייר תבוא היום בקריסמס. כבר סימסתי לה אתמול בלילה לא לבוא עד עשר בבוקר.

אני עכשיו, ניסיתי לנקות את השולחן. אמא שלי הכינה ארוחת בוקר ואניה לא יצאה החוצה, במקום היא הסתכלה על המתנות מסביב לעץ. אני אודה, הופתעתי לקום בשבע בבוקר ולראות את העץ מלא במתנות. אני נשבע כל שנה אמא שלי קונה יותר ויותר מתנות.

היא הייתה שמחה כשאמרתי לה שקלייר באה. זה היה קצת מוזר. היא פגשה אותה לשנייה וכבר אהבה אותה. אני מניח שאי אפשר להאשים אותה. גם אני התעניינתי בקלייר מאז הפעם הראשונה שהסתכלתי עליה, שעברנו לגור בבית לידה והיא הייתה בחוץ ושיחקה כדורסל. היא הייתה יחסית טובה בכדורסל לכיתה ז׳, אני אודה בזה.

כן, עברנו לגור לידה כשהייתי בכיתה ז׳. היא תמיד תקעה לי מבטים אבל לא יותר מזה. עכשיו כשאני חושב על זה, היא לא באמת דיברה עם מישהו. בבית ספר, כשרק התחלתי, חשבתי שבחורה יפה כמו קלייר תהיה במרכז ותהיה ה'מקובלת', אבל היא לא. במקום, אני הייתי.

כל פעם שראינו אחד את השני, היא אף פעם לא עשתה כלום חוץ מלהסתכל ישר ולא הסתכלה על אף אחד.

מסתבר שהיא ואשלי היו פעם חברות, עד שהיא ואשלי נכנסו לריב גדול על משהו. אף אחד לא יודע למה. אבל מאז הריב, אשלי העיפה אותה מהקבוצת חברות שלה. אבל היה נראה שלא היה לקלייר אכפת. דווקא, היא הייתה נראת בסדר גמור אחרי שהיא העיפה אותה מהחבורה שלה. ואז בחטיבה, אמרו שאשלי עשתה משהו לקלייר, ומאז היום הזה, הן שונאות אחת את השנייה.

ניק היה זה שאמר לי על ההיסטוריה שלהן כשהייתי מסוקרן למה קלייר כזאת שקטה ואף פעם לא עמדה על שלה.

ניק אמר שאף אחד אף פעם לא ידע את האמת, רק שהיה ריב שגרם להם ממש להתרחק.

זה גרם לי להיות עצבני קצת שאשלי מתנהגת לקלייר כמו חרא. זה עדיין גורם לי, באמת. אני שונא את זה שבכל רגע נתון אשלי מדברת דברים רעים על קלייר.

הנדתי בראשי והעפתי את המחשבות האלה. היום זה קריסמס. לא יום שאני צריך לחשוב על איך לרצוח מישהו.

"בלייק חמוד, לאט לאט" אמא שלי צחקקה מהמטבח. "יש עוד חצי שעה עד שהיא באה" היא אמרה לי, חיוך על שפתיה כשהיא הסתכלה עלי מנקה את השולחן.

משכתי בכתפי. "סליחה. הייתי שקוע במחשבות שלי." אמרתי.

היא הנהנה וחייכה. "על קלייר?" היא ניחשה.

הרגשתי את הלחיים שלי מתחממות והסטתי את מבטי כדי שהיא לא תשים לב. "טוב, חלק מהמחשבות שלי היו עליה. אני רק חשבתי." נאנחתי. חיוך עצוב עלה לי על השפתיים.

Fight for youWhere stories live. Discover now