Fight for you

פרק 41-

הזמן עבר מהר מידי ועכשיו היה כבר ה21 במרץ, היום שבו החזירו את הקרבות.

אחרי הרגע שהיה לי ולאמא שלי, עזרתי לה לעמוד שוב פעם על הרגליים ועזרתי לה להשיג עבודה חדשה כמלצרית במסעדה של מולי. בהתחלה, מולי לא הסכימה, אבל אחרי שאמרתי למולי ולננסי את כל מה שקרה, היא ישר הסכימה. אבל ננסי, בכלל לא סלחה. את האמת, לקח לה שבועיים עד שהיא באמת סלחה לי כי לא אמרתי לה מוקדם יותר. היא עדיין לא כל כך אוהבת את אמא שלי אבל היא מנומסת.

חייכתי לעצמי כשחשבתי על בלייק ועלי. הוא חבר טוב. לפחות פעם בשבוע הוא לוקח אותי לדייט ודואג להראות לי אהבה. אני אודה, לפעמים זה נראה מוזר עד כמה רך הוא יכול להיות מבפנים, אבל התרגלתי לזה. הוא מתנהג ככה רק לידי וטוען ש "כל ילדה טובה צריכה באד בוי שיהיה רגיש ורך כלפיה, בדיוק כמו שכל באד בוי צריך ילדה טובה שתהיה קצת רעה בשבילם." צחקתי למשך חמש דקות, לפני שהסכמתי איתו, כי זה היה נכון. כל בחורה רוצה את זה וגם כל בחור.

המשפחה של בלייק אוהבת אותי, במיוחד אניה. אני דואגת לקחת אותה לפארקים ולסרטים מתי שאני יכולה. זה נחמד שיש לי כמו אחות קטנה שאני יכולה לדאוג לה. שרה כמובן החזירה לי על המתנות שקניתי לה ולמשפחתה. לפני שבועיים, שאני ובלייק חזרנו מסרט, היא באה אליי עם שקית מלאה במתנות. היא קנתה לי מלא חולצות חמודות, מכנסיים, שורטים וגיפט קארד והיא אפילו קנתה לי כפפות איגרוף בצבע סגול.

בהתחלה, דאגתי שאולי היא יודעת, עד שהיא אמרה לי שבלייק הסביר לה כמה שאני אוהבת אגרוף. עברה בי הקלה שהיא לא ידעה על כך שאני זאבה לבנה. אני לא בטוחה איך זה ילך...

כרגע, הייתי בחדר כושר, התאמנתי לקרב של היום בלילה. בגלל שזה ההתחלה של העונה, התחלתי עם שלושה קרבות. זה יתחיל בערך בשמונה ויסתיים בעשר.

לקחתי נשימה עמוקה והתרכזתי בשק איגרוף האדום שהיה ממולי. עכשיו היה כבר צהריים של יום ראשון והמזג אוויר היה מצויין. לא קר מידי ולא חם מידי.

לקח לאנשים בבית ספר זמן להתרגל לעובדה שאני ובלייק יוצאים. אשלי עברה התמוטטות בפעם הראשונה שהיא ראתה אותנו מתנשקים. קיבלתי הרבה תגובות של שנאה ואפילו בלייק קיבל תגובות שנאה. בהתחלה, פחדתי והרגשתי רע בשביל בלייק. זה היה אשמתי ששונאים אותו אבל היה נראה שלא אכפת לו והמשיך להיות איתי. ניק תמיד היה לצידו. אז, ידעתי שניק באמת חבר טוב שלו. אחרי הכל ניק דווקא לא כזה רע. בלייק גרם לניק לצאת איתנו פעם אחת וזה נגמר בזה שעשינו מלחמת מים. זה היה כולנו מול אחד השני. כמובן, שאני ניצחתי. אז ניק ואני היינו בסדר. היה נראה שגם לו בסדר להסתובב איתי. לפעמים הוא אפילו היה מדבר איתי בבית ספר. בדיוק כמו בלייק, הוא התעלם מכל התגובות ששלחו לעברו.

כשחשבתי על כל האנשים ששפטו אותנו בבית ספר זה רק גרם לי להיות יותר עצבנית. הבאתי עוד ועוד אגרוף לשק.