בקבוק משחיר עמד על מדף האח. בהיתי בו. סילסולי כסף עדינים היתנחשלו על צאורו. תהיתי מי יצר את יצירת האומנות הזו. ודאי שלא האיש לו שייך המישרד הזה, בוא אני מחכה לגורלי.
כיחכוח עצבני נישמע מפתח הדלת. האדם דישדש לעברי וקטף את הבקבוק מהמדף.
העברתי את מבטי אל החלון הצר שלצידי. הגן הנישקף אלי מעברו היה חרב. הרוח המנשב עקר צמחים ופיסלי השיש הטהור היתנפצו.
זהות האיש שלצידי היתה ידועה לי. לא הייתי צריך להביט בו.
"Stay strong"
הידהדו מיתוך תודעתי המילים שנאמרו בקול שכה אהבתי.
"Stay strong"
נאנחתי, והיסתובבתי אל האיש
