"סטיב קדימה צא מהאוטו יש מספיק ארגזים לכולנו אל תדאג" שוב אמא עם הסרקסטיות שלה נו באמת.
"יאללה יא פדלאה צא כבר" הן לא יעזבו אותי היום המשוגעות האלה "אנג'לה ברגע שאני יוצא מהאוטו את חוטפת" אנג'לה היא אחותי הקטנה ויש בנינו הפרש של שנתיים אני בן שבע עשרה והיא בת חמש עשרה.
"נראה אותך!" היצור הכי מעצבן שיש!
"הינה אני בא" מרים אותה כמו שק תפוחי אדמה "אמא! אמא! תוריד אותי כבר" היא אומרת בקול תינוקי תוך כדי שהיא חובטת לי בגב עם הידיים ולי לי זה לא מזיז "טוב טוב הינה מרוצה?"
מגלגל עניים ומניח אותה כשנפרס לי חיוך מרוצה על הפנים "מאוד בוגר" היא אמרה ונכנסה לבית.
אני עומד מול הבאגז' מחזיק בארגז וקופא, בראש רצים לי כל הבתים שכבר עברנו מביט במבנה ההוא עם הרעפים האדומים, הדלת הכחולה והקירות הלבנים שקוראים לו בית.
פנינו מועדות לעיר חדשה, בית חדש יפה האומנם הבתים שאנחנו עוברים אליהם הם לא נוראיים הם מצויינים,
אבל כשאתה לא יכול להיקשר למקום כלשהו איך אתה יכול לקרוא לו בית.
אני עדיין מרגיש החמצה כולשהי כשאנחנו עוזבים כל פעם משום שהעבודה של אמא שלי דורשת זאת.
והנה עוד אנשים נוספו לרשימה של החברים לשעבר וזו חתיכת רשימה.
"אמא מתי אבא מגיע?" אבא שלי ואמא שלי בתהליכי גירושים אבל ההורים שלי לא בקשרי שנאה הם יכולים להיות באותו מקום ואפילו לדבר הם אומרים שהאהבה בניהם תמה ושעכשיו הם רק חברים טובים.
"אבא יגיע יותר מאוחר" אמא אמרה ויכולתי לראות בפנים שלה מבט עצוב הלב שלי התכווץ טיפה אבל לא רציתי להראות לה חיבקתי אותה ונשקתי לקודקוד ראשה "בן שלי אני בסדר הכול בסדר" היא אמרה, שיחררתי מהחיבוק החם וחייכתי אליה.
עלתי לחדר שלי או בעצם לקופסא הזו.
כך אני קורא לחדר שלי כי אני יודע שאנחנו נעבור שוב, מבחינתי זה לא חדר זו קופסא בעלת ארבעה קירות לבנים דלת וחלון העברתי את החפצים שלי לחדר מיטה, שידה,שולחן כתיבה,ומנורת שולחן.
ומה בקשר לתמונות אתם שואלים? אני לא תולה תמונות בחדר...
אני משלב את הידיים מאחורי העורף שוכב על המיטה ומריץ בראשי כל האנשים, השכונות, החברים שמתחלפים שוב ושוב, ריחות ישנים, ריחות חדשים.
מתי כל זה יסתיים ויהיה לי מקום שאוכל לקרוא לו בית.
אני מכבה את המנורה ,נרדם אט אט, מתנשף ואומר לעצמי,
התחלה חדשה אנשים חדשים הינה אני בא!
סורי על הפרק הקצר...
מקווה שאהבתם תאחלו לי הצלחה גם בשבילי זו התחלה חדשה אוהבת המון!😉❤
YOU ARE READING
secret of love (boyxboy) *גמור*
Romance"מה לעשות כשאתה מרגיש פרפרים בבטן בגלל החבר של חברה טובה שלך?" סטיב נער בן 17 שבטוח כי העתיד שלו כבר חתום.. אישה, ילדים, עבודה טובה ועוד.. מגלה כי העתיד הוא לא משהו חתום, העתיד יכול להשתנות כל רגע. וכאן מתחיל ההווה שישנה את העתיד שלו. *גמור* *18+* *...
