פרק 11 - חלומות כן מתגשמים

4.9K 298 44
                                    

*2018*
"אז מה ג'קסון, איך אתה והגמד שלנו פה מכירים?" שאל אוסטין לאחר שליקק את גביע הגלידה שלו
ג'קסון הסתכל עליי ואני בלעתי את הרוק שלי, לא רציתי שהם ידעו על העבר שלי הם לא יסתכלו עליי אותו הדבר..
"אני וסטיב..
אנחנו חברים טובים מתחילת התיכון, העברנו כל יום יחד עד שהוא עבר.
סטיב אני ממש התגעגעתי לרגעים האלה.." אמר ג'קסון לאוסטין, אך את המשפט האחרון הוא הפנה אליי מבלגן את השיער שלי ומביט בי במתיקות.

*נק מבט אוסטין*
השיעור הסתיים וכולנו ישבנו על הספסל אבל אני לא הורדתי את העיניים שלי מסטיב לאחר מה שקרה אצלי בבית, הייתי חייב לעשות את זה הייתי לבדוק אם אני באמת מרגיש אליו משהו, אני לא מתחרט על זה!
רציתי לראות שוב את העיניים התמימות והגדולות שלו מנצנצות משמחה רק לראות אותו מחייך פעם אחת זה מה שרציתי.
אבל.. הוא אפילו לא הסתכל עליי הוא התחמק מכל מבט, הוא שוב מתרחק..
"אוסי.. תודה על אתמול היה ממש כיף" אמרה שירלי מלטפת את פני בחיבה
"הכל בשבילך" אמרתי אבל העניים שלי והמחשבות שלי היו שייכים לסטיב באותו הרגע.
"סטיב!!"
הא? מי זה?
פעם ראשונה סטיב הרים את ראשו והעניים הגדולות שלו נצנצו.. חיוך נפרש על פניו.
"סטיב!" נשמעה שוב הצעקה סטיב פקפק בהתחלה אבל בפעם השנייה שהנער העומד על שער בית הספר קרא בשמו, סטיב רץ אליו מתעלם משאלתה של שירלי.
"ג'קסון" הוא צעק כנראה זה שמו של הנער.
מי זה ג'קסון ואיך הוא מכיר את סטיב שלי?
סטיב שלנו הכוונה.
הוא חיבק אותו וליטף אותו ואני רק הרגשתי איך האגרוף שנוצר בכף ידי מתחזק יותר ויותר.. סטיב אף פעם לא הראה חיבה כזו כלפיי.. הם התקרבו אלינו כאשר הידיים שלהם שלובות אחת בשנייה.. האם מה שאני מרגיש זו קנאה? אני מחבב את סטיב? לא זה לא יכול להיות אני לא הומו!! אני בטוח.. אני יוצא עם שירלי אבל סטיב.. הוא פשוט.. סטיב!
היי, כולם!" אמר סטיב, מנופף אלינו הוא כזה חמוד והידיים הקטנות והחיוורות שלו הוא פשוט סטיב.
"תכירו, זהו ג'קסון" הסתכלתי על הידיים השלובות שלהם והמבטים שהם חולקים והזעם בי רק התעצם הם שיחררו מאחיזת הידיים והרגשתי שאני שוב יכול לנשום.
"ג'קסון תכיר זו קלרה.. אל תיחס לחיוך שלה חשיבות זה משהו נפשי אני חושב"
"אוףף למה אתם תמיד הורסים לי היי ואני לא משוגעת" לא מבין מה נסגר עם קלרה מה הפואנטה של המעשה הטיפשי הזה, הסתכלתי עליה וגלגלתי את עניי.
"זו שירלי, איתן ו-"
"היי אני אוסטין" לא נתתי לסטיב לסיים את המשפט, שלחתי את היד שלי על מנת ללחוץ אותה עם ידו של ג'קסון ואפשר להגיד שאולי רק אולי לחצתי קצת חזק את היד שלו.
"היי.." אמר ג'קסון נבוך טיפה.
"ג'קסון ילמד בבית הספר שלנו" אמר סטיב השפתיים הוורדרדות שלו התמתחו לחיוך על פניו והלחיים האדמדמות שלו היו יותר נפוחות.. אוף נשכתי את השפתיים שלי מתאפק עקב המראה המתוק והתמים של סטיב.. באלי להרוס אותו, להשאיר לו סימנים על הצוואר הלבנבן שלו שכולם ידעו שהוא שלי! .
יצאנו לגלידה כולנו אחרי בית הספר וג'קסון הזה הצטרף, טוב אולי אני ממהר לשפוט אותו יכול להיות שהוא וסטיב לא כל כך קרובים כמו שחשבתי.
אך כששאלתי את ג'קסון מה הקשר בינו לבין סטיב הוא ענה שהם חברים טובים שהם חלקו רגעים מסויימים.. גם אני רוצה להיות אדם כזה שסטיב יוכל לחלוק איתו רגעים ולקחת חלק משמעותי בחיים שלו כמו ג'קסון.
שירלי דיברה איתי אבל אני הייתי מפוקס על ג'קסון וסטיב, או כמה שטעיתי.
הקשבתי לה פה ושם אבל היא דיברה על לא יודע איפור לייקים באינסטגרם  או משהו..
"היי גמד איך אתה חוזר הביתה?"
שאלתי אותו בזמן שהוא שוחח עם ג'קסון, על מה הם מדברים שם כל כך הרבה?
"חשבתי אולי אני אחזור ברגל עם ג'קס-"
"אה מה אתה אומר? טוב בסדר בוא איתי ועם שירלי אני אקפיץ אותך הביתה ברכב!"
האמת לא כך כך עניין אותי איך הוא חוזר העיקר שזה יהיה איתי.
"אה אוקיי! ג'קסון יכול להצטרף?"
צעק סטיב חזרה אליי.
"בטח" אמרתי בחוסר רצון.

*נק מבט סטיב*
את הימים האחרונים אני מעביר עם ג'קסון, קצת התרחקתי מהקבוצה.. האמת שג'קסון עוזר לי, בזכותו אני לא חושב על אוסטין כל הזמן ואני לא חושב על שירלי ועל כל מיני דרכים בהם אני יכול להיות עם אוסטין מאחורי הגב שלה או משהו.
"סטיב, היום אני נוסע חזרה לעיר לראות את חברה שלי והמשפחה אז אני לא אהיה בבית הספר במשך יומיים שלושה אתה תסתדר נכון?"
ג'קסון יודע.. סיפרתי לו על המחשבות שיש לי על אוסטין יצאתי בפניו מהארון בערך בכיתי התעצבנתי אבל זו האמת ואין מה לעשות אנחנו לא יכולים לשלוט ברגשות שלנו והוא קיבל אותי בהבנה ותמך בי.
נכון.. התרחקתי מהחבורה אבל זה רק כי אני לא רוצה לפגוע בשירלי אני לא מסוגל להיות שם כשהיא ואוסטין מפגינים את האהבה שלהם האחד כלפי השנייה.. זה צובט לי בלב.
"אתה נוסע?" אמרתי חושב לעצמי בראש מה אני עושה עכשיו?
"היי" אמר ג'קסון בקול רך.
"הכל יהיה בסדר, אני יודע שקשה לך עכשיו אבל אני אחזור בקרוב תשתדל לא לאבד את זה בזמן שאני לא פה, אה?"
אמר ג'קסון מלטף לי את הכתף וקורץ לי בסוף המשפט.. חייכתי קלות איגרפתי את ידיי.
"אוקיי! אני יכול לעשות את זה!" אמרתי מניף את האגרוף באוויר כמנצח.
"ובגדול!" אמר ג'קסון ושנינו התפרצנו בצחוק.
______________________________________
"אוקיי סטיב אתה יכול לעשות את זה!" אמרתי לעצמי כאשר יצאתי מהרכב של אמי פוסע לכיוון השער.
העברתי את היום עם החבורה אבל הייתי בטלפון רוב הזמן לא כל כך השתתפתי בשיחות או שהייתי באוזניות.
התקדמתי במסדרון  הריק מאחר לשיעור.
"היי, גמד!"
"SHIT" לחשתי לעצמי
הלכתי במהירות נסיתי לא להיראות שקוף בכך שבא לי לברוח משם כמה שיותר מהר.
אוסטין הצליח לסגור את הפער בינינו תפס אותי בזרוע ומשך.
"היי אוסטין תעזוב אותי!" אמרתי לו המגע שלו נגד העור שלי מעביר בי צמרמורת.
"עכשיו, את תיהיה בשקט!"
אוסטין משך אותי לפינה מבודדת בבית הספר שוב!
מה הוא רוצה ממני מה?
נעצרנו ושיחררתי מאחיזתו החזקתי בזרוע שלי שכאבה והסתכלתי על אוסטין במבט עצבני.
מה?! מה אוסט-" השפתיים של אוסטין פגשו בשלי בפעם הראשונה.. העיניים שלי נפתחו מהשוק וראיתי אותו.. הפנים היפות שלו העור החלק עיני הדבש שלו שהיו סגורות הוא נראה כל כך שליו.
הוא החזיק המותניים שלי ואני החזקתי בצוואר שלו ההרגשה של אוסטין אוחז בי ככה כאילו והוא המקום הבטוח שלי אני יכול ליפול כל רגע ושם הו יהיה לתפוס אותי.
הבטן שלי התחממה הפרפרים התרוצצו.
אוסטין מצץ לי את השפתיים נשך אותן הוא הוציא ממני כל טיפת אוויר שנותרה לי באותו הרגע..
"אוסטין.." גנחתי את שמו לתוך הנשיקה ולטפתי את פניו של אוסטין.
אוסטין הרים אותי הצמיד אותי לקיר ושלבתי את רגליי סביב מותניו.
"סטיב.." אמר אוסטין מחייך לתוך הנשיקה, זה הרגיש כמו חלום ואם זה חלום אז אני לא רוצה להתעורר..

secret of love (boyxboy) *גמור*Tempat cerita menjadi hidup. Temukan sekarang