מלאכי האהבה-פרק 16

894 46 2
                                    

זה ממש לא היה המראה שציפיתי לו, שלושה גברים על טנדר גדול עומדים מאחורה ויורים לכל כיוון, אנשים נופלים על הריצפה כשכדור בראשם ודם יוצא מאותו המקום מתים, מבוגרים, הורים, ילדים, פעוטות שרק התחילו את חייהם.

נכנסתי לתוך הבית מסמן לרומי להיות בשקט, היא ייבבה בלחץ ונסגרנו בבית, נעלתי ושמתי את רומי לידי מחבק אותה ומנסה להרגיע אותה, היא שתתה מהמים בבהלה וכשנשמעה דפיקה בדלת היא קפצה והמים נשפכו עליה והכוס נפלה מהיד שלה והתנפצה על הרצפה.

קמתי נזהר שלא להיחתך מהזכוכיות בודק בעינית המלוכלכת מי בדלת, ראיתי אישה דיי מבוגרת, טוב היא לא יכולה להזיק, חשבתי לעצמי, פתחתי לה את הדלת והיא הסתכלה אליי בחום של אמא.
״אתה השכן החדש?״ היא שאלה בהתעניינות.
״כן אני וחברה שלי״ השבתי בחיוך קטן.
״אני מצטערת על קבלת הפנים שהייתה לכם, כנראה שתצטרכו להתרגל זה קורה פעם בשבוע ובימים רעים זה יכול להגיע לפעמיים ושלוש״ היא אמרה עדיין בחיוך.
״אני מניח שנצטרך להתרגל אנחנו משאר פה הרבה זמן, חברה שלי קצת נבהלה אבל אני ארגיע אותה והכל יהיה בסדר״ חייכתי גם.
״אפשר להכנס?״ היא שאלה בחיוך כמו תמיד.
״כן בטח״ אמרתי וזזתי מהדלת פותח אותה יותר כדי שתוכל להכנס.
״היי חמודה״ היא אמרה לרומי שוב, בחיוך.
״היי״ רומי ענתה.
״תראי אני יודעת שנבהלת זו רק פעם ראשונה שלך לה וזה לגיטימי אני מצטערת שבחורה צעירה כמוך צריכה להכנס למצב הזה אבל אני בטוחה שידעתם לאן אתם נכנסים ששכרתם פה בית אני בטוחה שיהיה בסדר כל עוד לא תעצבנו אותם הם לא יעשו לכם כלום, אני יודעת שזה נראה כאילו הם ירו פה באנשים על עיוור ועל כל מי שבאלהם אבל זה לא ככה, אני לא מגנה עליהם, אלימות זו לא הפיתרון, אבל בשבילם זה כן, הם עושים את זה רק למי שמעצבן אותם, הילדים והפעוטות שמתי זה בגלל שאותו איש כנראה עשה משהו ממש גרוע אז הם הורגים את המשפחה גם חוץ מהאמא כדי שיכאב לה״ היא אמרה והסתכלה על רומי שחייכה טיפה מההסבר של האישה והנהנה בהבנה.
״תודה רבה״ רומי אמרה בשקט.
״תודה״ אמרתי גם.
״אני צריכה לחזור לילדים באתי רק להגיד שלום ולראות מי הדיירים החדשים לראות אם הם ״בסדר״ כפי שאני רואה אתם יותר מבסדר, יש לי עשרה ילדים על הראש אז אני חייבת ללכת״ היא אמרה שוב בחיוך.
״אין לך בעל שיעזור לך איתם?״ שאלתי.
״בעלי מת מאותם האנשים שירו פה בגלל זה אני יודעת כל כך טוב על כל מה שקורה פה במזל הוא לא עשה משהו גרוע יותר אני לא יודעת מה הייתי עושה אם בנוסף אליו הייתי מאבדת את ילדיי״ היא אמרה בחיוך.
״אני מצטערת לשמוע, אל תתיחסי לעומרי הוא חסר טקט בהגזמה, את צריכה עזרה עם הילדים? אני אשמח לבוא ולעזור לך אני אוהבת ילדים ואין פה כל כך מה לעשות חוץ מלסדר ואני בטוחה שעומרי יסתדר בלסדר את הבית״ רומי אמרה לה בחיוך מצטער וחמים.
״לא זה בסדר תסיימו פה רק עברתם ואני לא רוצה להפריע שיהיה לכם בהצלחה חמודים אתם תצטרכו את זה ובבקשה בלי שטויות״ היא אמרה.
״מבטיחה שאם את צריכה עזרה את תגידי לי?״ רומי שאלה בחיוך.
״אני מבטיחה שאם אני צריכה עזרה אני אגיד לך אמממ״ היא רמזה לרומי להגיד את שמה.
״רומי״ היא אמרה ואותה השכנה יצאה מהבית לילדים שלה.

״נווו יאללה רומי צריך לצאת״ צעקתי לרומי שעדיין התלבשה בזמן שאני הייתי מאורגן למועדון כבר.
״דיי עומרי אני לא מרגישה בנוח בבגדים האלה אני לא שמה אותם מצידי שים אותם אתה״ היא צעקה לי בעצבים ויצאה מהחדר זורקת עליי את הבגדים ולבושה רק בחולצה גדולה שמגיעה לה קצת אחרי הברך.
״רומי את חייבת, אף אחד לא יגע בך אני אהיה שם ואשמור עלייך ואציג אותך בתור חברה לי בבקשה אני מתחנן בואי נסיים עם זה״ אמרתי לה בזמן שאני הולך אחריה.
״טוב תביא תבגדים״ היא אמרה והסתכלתי עליה טיפה בשוק הייתי בטוח שנכנס לויכוח ארוך ״יאללה עומרי לפני שאני אתחרט״ היא אמרה שוב, הבאתי לה את הבגדים במהירות והיא נכנסה לחדר ואחרי חמש דקות יצאה לבושה וחיפשה אחרי האיפור שלה, היא התאפרה במהירות ויצאנו, רומי לבשה חולצה בצבע בורדו שבקושי הסתיה לה את החזה עם המחשוף הענקי שלה ומכנס קצר לבן, אני לבשתי טי שירט לבנה, גקט גינס בצבע שחור משופשף למקרה שיהיה לי קר וגינס קרעים בצבע הגקט והתחלנו בהליכה לכיוון המועדון.
אני אשקר אם אני אגיד שלא פזלתי לכיוונה של רומי מספר פעמים וחשבתי מחשבות מלוכלכות אך ריסנתי את עצמי כשנזכרתי שזאת רומי ושאם היא תתפוס אותי על חם היא תהרוג אותי.

אחרי הליכה של עשר דקות הגענו למועדון דיי גדול, עוד לפני שנכנסנו היה אפשר להריח את כל האלכוהול, הסיגריות והסמים התקדמנו לכניסה רואים שאין תור ונכנסים, בלי שבדקו אוצנו ובלי כלום, בעצם מה ציפיתי? שכונת פשע.

הסתכלנו מסביב רואים בר וספות בצדדים רחבה גדולה וכמובן המועדון חשוך ויש רק אורות צבעוניים, אנשים שיכורים הסתובבו בכל מקום והמועדון היה מלא אבל לא חנוק וצפוף מדיי, קירבתי את רומי אליי והלכנו לכיוון הבר כשאני רואה מימיני במה עם עמודים שלא ראיתי קודם כי יש קיר שמסתיר אותה מהצד, הזמנתי לרומי מים ולי וודקה נקי, לקחנו קשים והתקדמנו לרחבה, בעינינו חיפשנו את הנערים בגילינו מכנופיית אמסלם, ידענו איך הם נראים בגלל תמונות שליאל הדפיסה לנו מהאינטרנט ומהכתבות העדכניות עליהם, בזמן שאני סורק את המקום רומי רוקדת צמוד אליי, נראים ממש כמו זוג מאוהבים, במקום להתרכז בלמצוא אותם התרכזתי בלרקוד עם רומי.

הרגשתי צביטה קטנה ביד מרומי והסתכלתי עליה והיא סימנה לי עם העיניים לאן להסתכל, הם ישבו בספה המרכזית, זה היה ברור היינו צריכים לבדוק שם על הפעם הראשונה, חלק מהן עם הבנות זוג שלהן על האחרים יש מספר בנות בערך על כל אחד שתיים שיושבות עליו, הם הסתכלו על רומי וסימנו לנו לבוא, התקדמנו לכיוונם ואחר מהם קם, הסקתי מזה שהוא ליאור, וכנראה שצדקתי אחרי שהציג את עצמו, ״היי אני ליאור״ הוא אמר בנחמדות והשיט את ידו, לחצתי אותה והצגתי אותנו ״אני עומרי וזאת רומי, החברה שלי״ אמרתי מדגיש את ׳החברה׳, היא חייכה אליי וישבנו במקום שליאור פינה לנו כאשר רומי יושבת עליי ״אתם חדשים פה? לא ראיתי אתכם פה קודם אף פעם״ ליאור שאל, ״כן אנחנו חדשים פה, היום עברנו והחלטנו לצאת לשתות קצת לפני הלילה שמחכה לנו״ אמרתי בחיוך, קרצתי וכמה שניות אחר כך נישקתי את רומי בצווארה, ליאור הסתכל עליי במבט מבין וצחק, דיברנו התחברנו ולאט לאט הכרתי את כולם, בנתיים הכל הולך לפי התוכנית, יהיה טוב אה?

מלאכי האהבהWhere stories live. Discover now