21

720 68 4
                                    

אני מביטה בפני בראי מנסה לזהות את הפרצוף שפעם היה לי כל כך מוכר ועכשיו הוא זיכרון מעורפל במוחי.
"תכנסי להתקלח ותרדי אני אכין לנו ארוחת אחר צהריים ערב מוקדמת" אליאס אמר לי לפי ששלח אותי עם מגבת נקייה לתוך חדר האמבטיה.
אני מסירה את הבגדים מגופי ונכנסת מתחת לזרם המים החמים, רתיעה קלה תופסת אותי בהתחלה כשחום המים שורף את עורי. לשמפו יש את הניחוח העדין של אליאס, שילוב של ים עם מרכך כביסה. אני מקרצפת כל סנטימטר מגופי בניסיון למחוק כל זכר לארועי הבוקר.
אחרי שאני מתנגבת אני לובשת בגדי בית פשוטים בצורת מכנס טרנינג כהה וחולצה קצרת שרוול שגדולה עלי בכמה מידות.
"אני מקווה שאת אוהבת פסטה כי זה הדבר היחידי שאני יודע להכין" אליאס מחייך אלי כשאני יורדת למטה ונכנסת למטבח "אני יכולה לנסות" אני מחייכת נהנת מהקלילות של השיחה. "בואי שבי" הוא תופס במותני ומרים אותי להתיישב על השיש לידו, אני לא מתאפקת ומציצה בסיר שעל האש "זה יותר עשיר ממה שציפיתי" אני מעירה למראה כדורוני הבשר שצפים ברוטב "אני רק מחמם" הוא צוחק וידו עדיין מונחת על ברכי. "איך את מרגישה?" אני פונה אליו כשהקול שלו נשמע רציני יותר. הוא מביט בי כשעיניו סורקות אותי כאילו כדי לוודא שאני בסדר "אני בסדר" גוש חמים מתיישב לי בבטן, זו הרגשה שעוד לא יצא לי להרגיש. "חכי רגע" הוא חוזר עם התיק שלו "אני רוצה לחבוש לך את הפצע, עשית שם נזק די נוראי" אני מסמיקה במבוכה. הידיים שלו עדינות וכמעט לא כואב לי כשהוא מכסה את המצח שלי בתחבושת רכה. "זה כואב?" הוא שואל כשאני מעווה את פני "בכלל לא" אני משקרת למרות ששנינו יודעים את האמת. "אני אוהב את השיער שלך ככה" הוא מזיז תלתל רטוב מפני "הוא נראה חי ובעל חיים משלו"
כשהסיר רותח הוא מכבה את האש "תוכלי להוציא לי שתי קערות מהארון מעליך?" הוא מחווה בסנטרו לכיוון "שתיים?" אני שואלת בזמן שאני מוציאה את מה שביקש "את אליוט שיחררתי כיוון ששנינו פה ביחד ולא זקוקים לו ונטליה קיבלה זימון לאכול עם המשפחה שלי" אני מהססת לרגע "אתה לא אמור לאכול איתם גם?" אחרי הכל זאת המשפחה שלו, אני לא יודעת מה היחסים בינו לבין המשפחה שלו אבל זה מוזר לי שהם יזמינו מועמדת שלו בלעדיו. "המשפחה שלי מעדיפה את נטליה בתור מיועדת" הוא מעביר את הסיר לשולחן ולא מביט בי כשהוא אומר את המשפט הבא "המשפחה שלה מגיעה ממעמד גבוה יותר בלהקה ככה שהיא עדיפה מבחינתם" אני יורדת בקפיצה מהשיש כדי לשים את הקערות שביקש על השולחן אבל נעצרת באכזבה כשהוא אומר זאת "אה... כן..." הוא מסתובב אלי ומביט בי מרחוק "אני שמח דווקא על זה" אני מרימה גבה "זה רק אומר שנשאר לי ממך יותר לעצמי" אני מסיטה את מבטי במבוכה "וזה טוב כי אני שונא לחלוק" אני מרגישה את חום גופו כשהוא לוקח ממני את הצלחות תוך כדי חיבוק עדין. "עכשיו בואי לאכול כי אני מורעב!"
אחרי האוכל אנחנו מתיישבים מול סרט בסלון כי לאף אחד מאיתנו אין כוח להציע פעילות אמיתי חוץ מלשכב על הספה ולצפות במבט מזוגג באיזשהו סרט זר בשחור לבן. כשאני מתלוננת שאני לא מבינה כלום מהסרט אליאס פשוט דוחף לי פופקורן לפה ומשתיק אותי לחמש הדקות שאחרי זה. "מה הקטע של המטריה?" אני שואלת אחרי התקריב החמישי אליה "חושדים שזה כלי הנשק של הרצח" אני מתייאשת ונותנת לתחושת החמימות והביטחון בין הידיים של אליאס למלא אותי בזמן שאני נרדמת.

בין אלפא לאומגהWhere stories live. Discover now