פרק 26

7.1K 422 53
                                    

אהובות יקרות ,אני יודעת שאתן מחכות הרבה זמן לפרק אבל לצערי יותר מהר מזה לא יהיה.. תודה רבה למי שמבינה ולמי שלא 🤷‍♀️❤️.
אוהבת כל אחת ואחת מכן והתגובות שלכן תמיד מחממות לי את הלב . תודה תודה תודה 🌺.

~נקודת מבט של נעמי~

עבר שבוע מאז פריז וזה מרגיש שעבר נצח אני כל היום מתרוצצת בין פגישות עם ריקארדו טלפונים וכמויות עבודה במחשב.
הרגשתי קרקור בבטן והחלטתי שהגיע הזמן לצאת לארוחת צהריים השעה כבר 16:00 ולא הכנסתי שום דבר לפה חוץ מקפה בבוקר, יצאתי מהמשרד יורדת אל כיוון חדר העובדים מיד זיהיתי את ג'ון ונופפתי לו לשלום הוא ישב שם עם עוד כמה בנות ומיד כשזיהה אותי הוא קם לעברי
״נעמי התגעגעתי אלייך אני כבר לא רואה אותך ״ הוא חיבק אותי חזק
״יש לנו עומס מטורף אני רק עכשיו יוצאת לארוחת צהריים״ אמרתי לו בכנות.
״וואו בואי שבי איתנו ״
״אני אוותר״ אמרתי לו קצת חוששת מהבנות ,זיהיתי שתיים מהם שדיברו עליי פעם שעברה ואני לא חושבת שיש לי כח לביקורות.
״נו נעמי התגעגעתי אלייך אני כבר בקושי רואה אותך.. מה את תשבי פה לבד?״
״אוך טוב אני אבוא״ אמרתי בלי הרבה ברירה לא רציתי לאכזב את ג'ון והאמת שהתגעגעתי אליו גם.
מיד כשהתישבתי שלושת הבנות הביטו בי בוחנות אותי מכף רגל ועד ראש הרגשתי צורך להוריד מעט את שמלתי והבטתי למטה קצת נבוכה .
״בנות זה נעמי״ ג'ון אמר מחייך אליי חייכתי אליו בחזרה
״אנחנו יודעות ,נעמי איך היה בפריז?״
״אממ היה נחמד״ אמרתי מחייכת אל אווילין הבחורה הברוטינית ,זיהיתי מיד את שרלוט שישבה ליידה שניהם בפעם האחרונה שנפגשנו דאגו לציין את העובדה שאני לא נראת כמו המזכירה ה׳טיפוסית׳ של ריקארדו כניראה בגלל העובדה שאני נראת חנונית .
״זהו? רק נחמד ? טסת לפאקינג פריז עם פאקינג ריקארדו״
האדמתי מיד ״זה היה פגישת עבודה״ אמרתי מנסה להסתיר את המבוכה.
״אוי נו בחייך נעמי מי לא מערבב עסקים עם הנאות ועוד כשיש לך בחור כמו ריאקדו להנות איתו?״ שרלוט חייכה וקרצה לי
הרגשתי שאני נחנקת מהסנוויץ.
״זה לא היה ככה״ ניסיתי להסביר אך הצבע בפנים שלי לא עזר לי במיוחד.
״או נעמי את כזאת מתוקה זה נראה שאת עוד שניה נחנקת זה בסדר..אם אני הייתי המזכירה של ריקארדו הייתי מזדיינת איתו בלי להתלבט״ היא אמרה בבוטות לא נראת נבוכה בכלל מלדבר על נושא כזה עם מישהי שהיא בקושי מכירה .
ידעתי שעשיתי טעות כשהתיישבתי איתן .
״תעזבו אותה אתן לא רואות איך היא נבוכה ?״ ג'ון מיהר לחלץ אותי היא רק גילגלה עניים וחייכה .
אני שונאת את העובדה שחושבים ששכבתי איתו אמנם עם ריקארדו הגעתי הכי רחוק שאי פעם הגעתי עם גבר אבל יקח לי הרבה מאוד זמן עד שארגיש שאני מוכנה לשכב עם מישהו ,תקראו לי חנונית או תמימה אבל זאת מי שאני .
״את בסדר ?״ ג'ון שאל אותי הוא כניראה שם לב לדיון הפנימי שלי
״כן.סתם.. מפריע לי שחושבים ששכבתי איתו״  אמרתי לו בשקט שהבנות לא ישמעו.
״אני יודע שזה לא ענייני אבל אני מכיר אותך,את לא מישהי שתמהר לפתוח רגליים רק בגלל שמי שעובד איתה נראה טוב״
״טוב בוא נפסיק לדבר על הנושא הזה !״
״מה סקס? ״ ג'ון היה נראה משועשע
״זה מביך אותך?״ 
״ל..לא זאת אומרת כ..לא ! זה לא מביך אותי ! למה זה תמיד נושא שיחה?״  ניסיתי להיחלץ מהמשפט הלא ברור שיצא לי האמת שזה כן מביך אותי אפילו מאוד,כל פעם שאנחנו יושבים בחדר עובדים הנושא הזה עולה .
״וואו בחיים לא ראיתי מישהי שנלחצת כל כך רק מלדבר על זה ״ ג'ון התפרץ מצחוק וכל מה שרציתי היה לברוח למשרד שלי ולהמשיך לעבוד.
״נו בחייך נעמי את סתם מגזימה, זה פעולה טבעית שאנשים עושים כך הזמן ״
״כן אני פשוט לא מבינה למה להתעסק בזה כל כך הרבה״ אמרתי לו
״רק אנשים שלא באמת נהנו בסקס או שלא עשו את זה ירגישו מובכים לדבר על הנושא״ ג'ון אמר בקלילות מחייך לעצמו
״לא בהכרח״ אמרתי נמנעת מלהסתכל עליו
״נו נעמי שתפי אותי עד כמה גרוע זה היה״
״מה?״
״עד כמה גרוע היה לך שאת כל כך שונאת לדבר על זה ?״ ג'ון אמר מחייך אליי משועשע
״מבטיח לא לצחוק עלייך״  או גאד לאן הכנסתי את עצמי .
אני לא נבוכה מלספר שאני בתולה אני נבוכה מהתגובות שאני מקבלת .
״אני בחיים לא..״ התחלתי והסתכלתי הצידה מיד מחכה שהוא יבין לבד,הבעת פניו השתנתה מיד כשהוא תפס את כוונתי
״את בתולה?!״ ג'ון שאל קצת יותר מידי בקול לפתע הבנות השתתקו והסתכלו עליי מחכות לתשובה .שיט זה בדיוק למה אני שונאת לדבר על זה ! המבטים האלה !כאילו אני יצור .., באתי  להסביר מדוע כשלפתע קול קריר ומוכר קטע לי את חוט המחשבה .
״מקווה שאני לא מפריע״ קול קריר ומוכר נשמע מאחוריי
״אבל אני צריך אותך למעלה״ הנהנתי בראשי ונופפתי לג'ון ולשאר הבנות שפשוט בהו בריקארדו כנראה בשוק לנוכח העובדה שהוא בחדר עובדים או כי הוא נראה כל כך טוב בחליפה או שני הסיבות .
״רגע נעמי״ ג'ון לפתע קרא לעברי הבטתי בריקארדו והבעת פניו הייתה חתומה התקדמתי קצת לעבר ג'ון בסימן שאלה
״אני מצטער אם הבכתי אותך לא התכוונתי,זה פשוט הפתיע אותי כי את כל כך ..מיוחדת ו..״ נדמה לי שראיתי את לחייו של ג'ון מסמיקות ״ בקיצור אני מצטער אם הבכתי אותך״ הוא הודה לא מביט בי
״ג'ון זה בסדר אני לא מובכת מזה אני מובכת מהתגובות״ אמרתי לו בכנות
״נעמי״ ריקארדו קרא לי מאחור חייכתי לג'ון חיוך מתנצל והסתובבתי לכיוון ריקארדו הולכת אחריו.
״יש לי עובדים חטטנים אני מבין״ ריקארדו אמר כשנכנסו למעלית
״מה זאת אומרת?״ שאלתי אותו לא מבינה לאן הוא חותר
״ראיתי איך כל השולחן הסתקרן לשמוע אם את בתולה״ הוא אמר כאילו זה נושא שיחה רגיל .
הסמקתי מיד והבטתי למטה פתאום מוצאת עניין בנעליים שלי ״כן הם אוהבים לדבר על הנושאים האלה״
״על סקס?״ ריקארדו שאל וקולו נשמע משועשע כנראה בגללי
השתעלתי מיד ״כ..כן״..
״את לא נראת כאילו את נהנית לדבר על הנושא הזה״ ריקארדו אמר שיצאנו מהמעלית לכיוון משרדו
״הוא קצת מביך אותי ״ אמרתי בכנות כשנכנסנו למשרד לפתע הוא סגר את הדלת עם ידו חוסם לי את המעבר ,ידו השניה מצמידה אותי אל הדלת הוצאתי אנחה כמעט נואשת שלא נשמעת כאילו היא יצאה ממני
״מעניין מאוד״ הוא לחש לאוזני נושך אותה ״אני שונא את זה שג׳ון מרגיש בנוח להביך אותך ככה״ הוא לחש לאוזניי מנשק ונושך
״הוא לא.. הוא התנצ..ל״ אמרתי מתנשפת
״אני אוהב להיות היחיד שמביך אותך״הוא המשיך לנשק את אוזניי ״היחיד שגורם ללחיים שלך להאדים ככה״ הוא המשיך
״ריקאר..דו״ אמרתי מתנשפת הרגשתי עיקצוצים בכל הגוף  וגם קצת למטה סגרתי את הרגליים שלי בפתאומיות נבהלת מההרגשה.
ריקארדו שם לב כי חיוך התנוסס על פניו הוא הרים את סנטרי
״התמימות שלך משגעת אותי״ הוא אמר מביט בעיני הפה שלי נפתח ואז נסגר ונפתח שוב ״את לא חייבת להגיד כלום אני יודע שאין לך שמץ של נסיון ובגלל זה זה מביך אותך״ הוא אמר לפתע מנשק את שפתיי ברכות כל מה שיכולתי לעשות זה לנשק אותו בחזרה ידיו אוטומטית הולכת למותניי ומצמידות אותי אליו אנחה גברית נשמעה מפיו ״ריקא..״ ניסיתי להשחיל מילה אך הוא המשיך לנשק אותי בפראות שפתיו עוברות לצווארי
״ריקארדו אמ..״ לעזאזל נעמי את בעבודה !
״ריקארדו״ אמרתי ודחפתי אותו עם מעט כוח הוא פשוט הביט בי ברעב ״אמרת שאתה צריך אותי״ הוא היה נראה קצת בהלם ,אולי בגלל שהוא לא רגיל שמפסיקים אותו באמצע ראיתי אותו מכחכח בגרונו ״כן האמת יש הרבה עבודה״ הוא אמר אחרי שהתעשט מההלם ״אני צריך שתעברי על המיילים ששלחו לך ותפני לי את הלוז למחר בצהריים״ הנהנתי בראשי עדיין מתנשפת התקדמתי לכיוון משרדי ״אה ונעמי״ הסתובבתי מסתכלת עליו
״אני לא מאמין שתוכלי לסרב לי עוד הרבה זמן״ הוא אמר מחייך  ,מיד האדמתי וסובבתי את ראשי במהירות הוא כתגובה צחק .
לעזאזל איתו !

My boss - הבוס שליWhere stories live. Discover now