אהובות הפרק משלב קטעים קצת בוגרים ,למי שלא מתאים אני מזהירה מראש ❤️.
~נקודת מבט של נעמי~
נכנסנו לתוך חנייה ענקית והנהג שלו החנה את הרכב ליד שלל רכבים יוקרתיים הרגשתי איך ליבי דופק במהירות
נעמי תרגעי זה רק ארוחת ערב אמרתי לעצמי מנסה לנשום
ריקארדו פתח לי את הדלת ויצאתי יחד איתו ראיתי שהוא מביט בי והורדתי את מבטי למטה קצת מובכת
״אני אף פעם לא מבין למה את כל כך לחוצה כשאת איתי״
״אני לא״ שיקרתי
הוא פשוט גיחח בביטחון
בשניה שנכנסנו לוילה הענקית ריקארדו סגר את הדלת ומצאתי את עצמי דבוקה לקיר שתי ידיו מחזיקות את ידיי .
״את לא תצליחי להחזיק עוד זמן רב״ הוא אמר מנשק את צווארי ,רגליי נהפכו לג׳לי בשניות ריקארדו תפס בחוזקה את מתניי מייצב אותי שלא אפול
תפסתי אומץ ולקחתי את פניו עם שתי ידיי הצמדתי את שפתיו לשלי ריקארדו הוציא אנחה גברית מפיו לוקח שליטה על הנשיקה ידיו עזבו את מתניי ועברו לתפוס אותי בשתי רגליי מרים אותי אליו ופוסע לכיוון ..לאן הוא לוקח אותי ? הוא רוצה שנשכב ? אני לא מוכנה בכלל.. אני יודעת שאני מרגישה אליו משהו שמעולם לא הרגשתי ואני סומכת עליו אבל זה משהו גדול עבורי שעדי..
״נעמי״ ריקארדו השכיב אותי על מיטה ענקית כשהוא נמצא מעליי הוא הביט בי ארוכות הרגשתי כל כך לחוצה
״ריקארדו אני ..אני לא מוכנה ל..זה עדיין זאת תיהיה הפעם הראשונה שלי ואני לא מרגישה שזה עדיין הזמן״ אמרתי מרימה את מבטי אליו ראיתי שהוא מחייך חיוך משועשע
״חשבת שאנחנו עומדים לשכב?״ מה, אז למה הוא לקח אותי למיטה ? זה מה שעושים בדרך כלל לא ?הרגשתי איך הפנים שלי נהפכות לאדומות כמו עגבניה הוא צבט את לחיי
״את חמודה נעמי ומאוד מאוד תמימה״ הוא אמר כשהוא עדיין מעליי מביט בי בשעשוע וסקרנות הרגשתי כל כך נבוכה שלא העזתי להסתכל עליו וניסיתי לברוח ממנו אבל הוא תפס את שני הידיים שלי מצמיד אותם למיטה ״מה יש ?״ הוא שאל
״למה אתה לא רוצה שנשכב?״ שאלתי קצת מובכת הוא לא נמשך אליי ? אולי הוא חושב שאני ׳תמימה׳ או ׳חמודה׳ מידי הרי רוב הבנות שריקארדו היה איתם היו גבוהות ובטוחות בעצמן לא חסרות ניסיון כמוני .
״נעמי על מה את מדב..״ לפתע הוא הפסיק לדבר ובפניו עלתה הבעה של הבנה ושוב פעם שפתיו עלו לחיוך משועשע
״נעמי תסתכלי עליי״
״אני מאוד רוצה לשכב איתך פשוט לא הבאתי אותך אליי כדי שנשכב יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות לפני ..אנחנו לא עשינו כלום״ הוא אמר בחיוך שובבי הבטתי בו ובשניה שהבטתי בו הוא תקף את שפתיי נישקתי אותו בחזרה הפעם הנשיקה הייתה עדינה יותר הרגשתי את ידיו הגדולות מלטפות אותי והולכות מלחיי שהיו אדומות לחולצתי ובשבריר שניה הוא פתח את החולצה קורע את כל הכפתורים הוא הביט בחזה שלי שהיה עכשיו מולו נושך את שפתיו ״פאק ״
״ריקארדו הרסת לי את החול..״ לא הספקתי לסיים את המשפט ושפתיו נישקו את החזה שלי בזמן שידיו מטיילות מתחת לחזייה שלי
״ אני אקנה לך 10 כאלה אם צריך״ הוא אמר כשפרצופו מנשק את איזור החזה שלי ידיו מטיילות ובוחנות את גופי אזרתי אומץ ותוך כדי הנשיקה ניסיתי לכפתר לו את החולצה הרגשתי את שפתיו עולות לחיוך תוך כדי הנשיקה
לא רק לו מותר חשבתי לעצמי . כשהורדתי את חולצתו ראיתי את גופו המוצק והשזוף והרגשתי פרפרים בבטן ליטפתי בעדינות את חזהו וראיתי איך הוא מגיב בזריזות למגע שלי הוא התנשף יותר בכבדות כשידיי מטיילות למטה נשכתי את שפתי קצת חוששת , מעולם לא הגעתי כל כך רחוק עם גבר ומעולם לא חשבתי שהגבר שאיתו אהיה ברגעים אינטימיים כאלה זה ריקארדו בראון .
״נעמי תפסיקי לחשוב יותר מידי פשוט תזרמי״
הוא קורא מחשבות או משהו ?
״אני קורא אותך כמו ספר פתוח״ הוא אמר והפך אותנו כשאני מעליו עם חזיה בלבד וחצאית שעכשיו עלתה לחצאית מיני החלטתי להקשיב לעצה של ריקארדו ותקפתי את שפתיו בפראות מנסה לקחת שליטה ומבלי לשים לב כמו אינסטינקט הגוף שלי התחכך בשלו
״נעמי אם תמשיכי אני לא אוכל לעצור״ הוא גנח מבעד לנשיקה
התנשפתי בעצמי מרגישה רטט בגוף
קמתי ממנו למרות שכל כך לא רציתי הוא הביט בי בחיוך
״כמה נגיעות שלך ואני כבר חרמן בטירוף״ הוא אמר מחייך
לא הבטתי בו ״אני רעבה״ העברתי נושא הוא צחקק וקם לשים חולצה
״בואי״ הוא משך אותי לכיוון המטבח שנראה כמו כל הדירה שלי ושל אמילי
״אממ ריקארדו אתה לא חושב שכדי שאשים חולצה ?״
הוא עשה את עצמו חושב ״ ככה זה בסדר״
״נו ברצינות!״ חבטתי בו
״אאוץ לעזאזאל אישה זה כואב!״ חייכתי אליו מרוצה
״את יכולה לקחת מהארון שלי״
הלכתי לחדרו של ריקארדו ובצד ראיתי חדר נוסף עם המון חליפות בצבעי שחור כחול ואפור כשנכנסתי עמוק יותר לארון ראיתי חולצות פשוטות לקחתי לי אחת ושמתי עליי החולצה הגיע קצת אחרי הישבן נשארתי עם החצאית למרות שהייתי נראת מוזר , העדפתי מאשר להוריד ולהישאר רק עם החולצה שלו כשחזרתי ראיתי את ריקארדו עסוק בהכנת הארוחה
״לא ידעתי שאתה יודע לבשל.. הייתי בטוחה שתזמין משהו״
אמרתי בשעשוע
״גברת נעמי נשמע שאת ממעיטה בערכי״ הוא אמר עדיין לא מסתובב
״אני מה פתאום..מה מכינים ?״
״אני מכין סלט וניוקי ברוטב שמנת ,מה אומרת ?״
הבטן שלי קירקרה בדיוק ברגע הזה
״אני מבין שאת מאשרת״ הוא אמר מסתובב אליי מחויך
הנהנתי מבוישת הוא החזיק בלחיי וכיווץ אותן ״פשוט חמודה״
הוא אמר הרגשתי שאני מבוישת אפילו יותר
״החולצה שלי יותר יפה עלייך מאשר עליי״
״אל תגזים ריקארדו״
״אני אף פעם לא מגזים״ הוא אמר מתקרב אליי ונושך את שפתיי קצת חזק מוציא ממני אנחה
״ברוב המקרים לפחות״ הוא קרץ אליי וחזר לבשל
משאיר אותי עם פרפרים בבטן ופרצוף אדום
״איך אני יכולה לעזור ?״
״נעמי שבי ותני לי לעשות את העבודה יש לי כמה שאלות אלייך״
״לא ריקארדו תן לי לעזור״
״נעמי ״ הוא הסתובב אליי ״שבי אני מסתדר״
ריקארדו לא אוהב לשמוע לא וחוץ מזה שלא כל כך אכפת לי לשבת ולראות אותו מבשל זה אחלה נוף ..
״ מה אתה רוצה לשאול?״
״מה פרננדו אמר לך ?״ הוא חתך ישירות ידעתי שהוא לא יניח לזה ריקארדו אוהב לדעת הכל .
״הוא לא אמר משהו מיוחד״ אמרתי מתחילה להילחץ אני לא רוצה להסתיר ממנו כלום אבל אני בהחלט גם לא רוצה לעצבן אותו ריקארדו הסתובב לכיווני מביט בעיניי הרגשתי שעיניו חודרות לי לנשמה
״כלום?״ הוא חזר ושאל
״הוא דיבר איתי על הפוטנציאל שלי ״ אמרתי לו מקווה שהוא יניח לזה
״מה לגבי הפוטנציאל שלך?״ הוא שאל בהתעניינות והתקרב אליי
״שהוא לא ממומש״ אמרתי לא מביטה בו
״וזהו?״
״והוא הציע לי עבודה״ אמרתי במהירות לא מביטה בו
פניו התקרבו לשלי והוא הרים בשתי ידיו את פניי
״ומה אמרת לו?״
״שזה פפחות רלוונטי כרג..ע ״ ניסיתי לדבר רגיל
״כרגע?״ הוא המשיך להחזיק בפניי בעדינות עיניו לא עוזבות את שלי
״נעמי אני בחיים לא אתן לך לעבוד אצלו .בחיים.״ הוא הדגיש ברצינות ועזב את פניי
״בן זונה הזה אני כל כך קרוב מלפוצץ את כל העסק הכושל שלו״
״ריקארדו..״ אמרתי לו ״למה אתה כל כך שונא אותו?״ הוא אף פעם לא עונה לי וזה תמיד גורם לי לחשוב אם ריקארדו לא מגזים עם התגובה שלו
״הוא בחור רמאי נעמי ושקרן אני בקלות יכול להרוס אותו״
״אפשר שנאכל עכשיו?״ שאלתי מנסה להעביר נושא
״תבטיחי לי שלא תעבדי אצלו ״ הוא אמר
״מבטיחה״
״אבל ריקארדו תבטיח שלא תיתן לי סיבות לעבוד אצלו״
הוא הביט בי ״את חכמה נעמי מאוד חכמה״ הוא אמר מחייך.
ככל שהזמן עובר אני מרגישה שאני מתאהבת בו יותר ויותר.
YOU ARE READING
My boss - הבוס שלי
Romanceנעמי קליין בת ה23 היא בחורה טובת לב ,תמימה ועקשנית . על אף כל הקשיים שעברה בחייה כשאביה עזב אותה כשהייתה בת 16 ומות אימה מהמחלה הארורה היא לא ויתרה לעצמה . כשנעמי מסיימת את התואר שלה בכלכלה היא עוברת לגור עם החברה הכי טובה שלה ועובדת בבית הקפה שכונ...
