דראקו מאלפוי התהלך במדשאות של בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, כשהוא מחזיק את קופסת הזכוכית בחיקו. ואני, כמובן, אחריו.
"הו, תפוח יקר," פנה דראקו לקופסת הזכוכית, "אני אוהב אותך, ותמיד תהיה יקר לליבי. האם תרצה להיות בן הזוג שלי בנשף חג המולד?"
התפוח לא ענה. כמה מעצבן.
כמובן, דראקו היה מתבטא בצורה שונה לגמרי לו ידע שהרמיוני גריינג'ר מרגלת אחריו, אך הוא לא ידע, ולכן הרשה לעצמו להפגין אהבה.
"תפוחי," הוא ניסה שוב, "אני לא רוצה ללכת עם פנסי. בבקשה תסכים."
התפוח נשאר דומם.
דראקו היה אומר זאת בצורה שונה לגמרי לו ידע שגם הארי פוטר מרגל אחריו, אך הוא לא ידע, ולכן הרשה לעצמו להפגין אהבה.
"תפוח, בבקשה," התחנן דראקו.
כנראה הוא היה אומר משהו אחר לו ידע שהארי והרמיוני ראו זה את זו, ומיד לאחר מכן סקרוט-פוץ-תחת ניסה להרוג אותם ולהתקדם גם לעברו, אך הוא לא ידע, ולכן הרשה לעצמו---
"הצילו!" נשמע קול צועק.
"מה? מה קרה?" דראקו ותפוחו שאלו פה אחד. כמובן, התפוח לא שאל, ולכן באמת היה רק פה אחד.
"סקרוט-פוץ-תחת מנסה להרוג אותנו!" הרמיוני גריינג'ר צעקה.
דראקו התלבט. הוא לבש גלימה נקייה לגמרי ולא רצה ללכלך אותה. הוא ידע שאם היא תתלכלך התפוח לעולם לא יסכים ללכת איתו לנשף.
"הוא יהרוג אותך אחרי שהוא יהרוג אותנו!" צעק הארי פוטר.
זה שכנע את דראקו. אם הוא ימות, הגלימה שלו תתלכלך בדם. ייקח לו המון זמן לנקות את זה, והתפוח לעולם לא יסכים ללכת איתו לנשף. חוץ מזה, מעשה גבורה יכול לגרום לתפוח לראות אותו בעין טובה יותר ולהסכים ללכת איתו לנשף.
"סקרוט-פוץ-תחת!" קרא דראקו, "לך! יש לי תפוח ואני לא מפחד להשתמש בו!"
התפוח נהם, אבל אף אחד לא שם לב לזה.
הסקרוט לא ברח. הוא לא ידע מה משמעות המילים שדראקו אמר.
"אני מפחיד! לא כדאי לך להישאר כאן!" דראקו ניסה שוב.
שום דבר.
דראקו הניף את שרביטו, וצעק את הכישוף הראשון שעלה בראשו: "אלוהומורה!"
להפתעת כולם, זה פעל. בטנו של הסקרוט נפתחה והוא מת.
"וואו. זה היה מבעית." אמרה הרמיוני, "תודה, דראקו."
"אין בעיה," השיב דראקו.
הארי שקט.
"הארי, תגיד תודה," הרמיוני נזפה בו.
"אממ... תודה..." מלמל הארי.
ואבל דראקו לא ענה. הוא הביט על קופסת הזכוכית בחיקו, שלמרבה ההפתעה לא ניזוקה.
"תפוח," הוא אמר, "האם תסכים להיות בן הזוג שלי בנשף?"
להפתעתם, התפוח הנהן.
"יאיי!" קרא דראקו, "אני אבקש מאבא שלי שיביא לי גלימת טקס שתואמת לצבע שלך!"
אני תוהה אם הוא היה עושה את זה גם בשבילי.
והוא הלך.
ומעולם לא הרגיש טוב יותר.
YOU ARE READING
דראפל
Fanfictionשלום, זאת אני. אה... אתם לא מכירים אותי. נכון. אני מייגן ג'ונסון. השנה גמרתי את השנה השלישית שלי בהוגוורטס, בבית האפלפאף. אני נמוכה, בעלת שיער חום קצר ועיניים בערך באותו הצבע. בפנים שלי אין שום דבר מיוחד. אם הייתם רואים אותי, כנראה שלא הייתם זוכרים...
