פרק 13 - ההשקה

5.2K 245 3
                                    

לבשתי על עצמי מכופתרת מהודקת ומכנס מחויט, נעלתי נעליים מחוייטות והצמדתי את שעון היוקרה על ידי.

תוך כדי סידור השיער תהיתי לעצמי ממה אני מתרגש יותר, מזה שתום סוף סוף משיק שיר חדש ומגשים את החלום שלו או מזה שאני הולך לפגוש את עומר היום, ליותר מדקה?

שתי צפירות ותום ירד, פותח את דלת הרכב. "אההה יא כוכב, מתרגש אחי?"
תום התיישב לחוץ, משפשף את ידיו "מה זה מתרגש....של החיים" הוא חייך בהתלהבות
"אל תדאג, הכל יעבור בשלום. יש לשיר פוטנציאל אדיר ואתה יודע את זה. תסמוך על צחי, מכל אחד הוא מוציא משהו" קרצתי לכיוונו, מתגאה במה שאני היום.

"כן אהה..." תום חייך, מקליד שם של שיר ביוטיוב ומקפיץ לנו את האווירה.

נכנסנו דרך כניסה צדדית ולא דרך הכניסה הראשית. האירוע היה אירוע למוזמנים בלבד ולכן הנחתי שעומר כבר עומדת בכניסה ובודקת כרטיסים.

"איזה חתיכים" צחי נכנס, מחבק אותי ואת תום. "ילדים שלי" הוא אמר בגאווה. "תום, בהצלחה היום" צחי סימן לעבר תום עם ידו "תן את כל כולך, זו מקפצה אדירה לדואט שלך ושל דניאל בעתיד" חייכנו אליו שנינו ותום נראה מסופק.

המועדון התחיל להתמלא באנשים הקרובים לנו, בני משפחה, חברים, ידידות, זמרים נוספים מוכרים שבאו לפרגן.

תום עלה על הבמה בזמן שהתיישבתי על הבר, "בלאק לייבל נקי" סימנתי לעבר אושר הברמנית בחיוך מפלרטט, מנצל את העובדה שהיא מנסה למשוך את תשומת ליבי עוד מהימים בהם יצאתי עם שיר.

אושר הגישה לי את המשקה בחיוך. "אז מה, דני...השארת את האישה בבית?" קרצה לי, מכוונת לשיר. החזרתי לה חיוך, לוגם מהבלאק ומסתובב חזרה לכיוון המועדון, לא קופץ על המציאה לפתח עם אושר שיחה.

"האמת היא ש...הנה היא..." מלמלתי יותר לעצמי ופחות לאושר, אחרי שהרגשתי את הלב שלי צונח. עומר נכנסה לבושה באוברול שחור, שיערה היה משוך לאחור, מה שנתן לה מראה סקסי במיוחד. היא נעלה נעלי עקב שהוסיפו כמה סנטימטרים לגובה שלה. בחיים לא ראיתי אותה במראה כל כך אלגנטי. מוכן להישבע שהיא הייתה הכי יפה במועדון. לא הסרתי ממנה לרגע את העיניים ונצבט לי הלב רק מהמחשבה שכל הגברים פה יזילו עליה ריר וינסו להתחיל איתה, עם עומר שלי.

היא פיזרה חיוך לכל עבר, נראתה מאושרת מתמיד, וזה הציק לי. כאילו עד לפני שלושה שבועות היא לא תפסה אותי ואת שיר על חם.

עומר התקרבה לכיוון הבר וישבה עם הפנים אליו, הפוך ממני. מתעלמת מנוכחותי לחלוטין, או שאפילו עושה לי דווקא.
"ממתי את שותה?" פניתי לעומר במבט שואל, לא מסיר ממנה את המבט, מנסה להתמקד רק בעינייה. הריח שלה היה משכר
"ממתי שהפסקת להיות אבא שלי" הביטה בי והרצינה, לוגמת בעדינות מהמשקה וזורקת לי חיוך מזויף. שנאתי את זה. זו לא עומר שלי, היא משחקת איתי משחק.
גיחכתי לעברה "פשש...אהבתי" הנעתי את הראש, תוקע בה מבט מאוכזב. ממתי היא מדברת ככה?

"כבר יותר מחודש שאני מתחרפן, שלחתי לך מליון הודעות, שלאחת מהן לא טרחת לענות. התקשרתי אלייך בלי סוף להתנצל, להסביר לך...מה עוד את רוצה?" שאלתי בתסכול

"שתבין שיש דברים שכסף לא פותר" עומר סיננה לעברי, מוציאה מכיס האוברול חבילת מזומן שהשארתי לנעמי הגננת של יהלי השבוע, בעבור תשלום הגן לחודש הבא.

"אני מבקשת שתתרחק ממני" חתמה את השיחה. קמה מהבר עם המשקה האלכוהולי והתקדמה אל פנים הרחבה, גורמת לי להדק את לסתי.

הכי מוכר במדינהWhere stories live. Discover now