הכי מוכר במדינה

פרק 20 - ההודעה

"היה חצי קלאץ' היום, לא היית מרוכז, ניואנסים קטנים בשיר השני, פספסת גם שורה ושמו לב...מה? אתה מתחיל להתלכלך" צחי זרק לי כשירדתי מהבמה, איך להסביר לו שאני מרוסק? שברגע של יותר מדי אלכוהול, פגעתי בעומר בלי שיגיע לה.

"יש לך מזל שזה סתם הופעה קטנה ביבנה, חסר לך ואתה עושה לי ככה שבוע הבא באמפי. אה?" צחי הזהיר, מסמן עם היד ומדגיש בפניי כמה כל הופעה חשובה לו. לנו. לקריירה, להצלחה העתידית...

לקחתי בקבוק מים, לוגם את כולו ומנגב את הזיעה מהמצח עם חולצתי. "יוצאים לאכול משהו?" הוא שאל. והאמת....לא היה לי זין. רציתי כבר להגיע הביתה, לנוח, לשכב במיטה, לשקוע במחשבות. כבר יומיים שאני לא יודע מה איתה... איך היא מרגישה, לאן היא הלכה אחרי שהיא יצאה מהאנגר. היא בטוח חושבת כמה אני בן זונה וכמה היא לא רוצה לשמוע ממני יותר. לנצח.

"עזוב צחי, אני גמור...נראה לי אסע ישר הביתה" זרקתי לו, פותח בקבוק מים נוסף.

"אחלה. תנוח קצת זה גם טוב, מחר ב8:00 אצלי במשרד, יש לנו לסגור דברים אחרונים לעצמאות"

הנהנתי. אוסף את מפתחות הרכב בתקווה להגיע כמה שיותר הביתה.

נשכבתי במיטה ללא חולצה אחרי מקלחת חמה שעשיתי, מחזיק בידי כדור פינג פונג, זורק אותו לקיר ותופס... אני אוהב לעשות את זה במצבים של חוסר ודאות או אפילו סתם אחרי הופעות, זה פורק ממני לחצים

עומר רצה לי בראש הלוך וחזור, בלי הפסקה. חשבתי על כמה אני דפוק...נכון, בחודשיים היא הצליחה להטריף לי את החיים, מה ששיר לא הצליחה בשנתיים. אבל עדיין, עדיין, היחס של הבן זונה לא הגיע לה, לא הגיע לנפש הטהורה שלה. אם רק הייתי פחות אדיוט, והייתי מקשיב לה...אולי עכשיו היא הייתה פה איתי, מתחת לשמיכה, עם החיוך הטהור שאני אוהב, מחבקת אותי.

צלצול הודעה העיר אותי מהמחשבות אליהן שקעתי.

הודעת ווטסאפ חדשה מ omer elimelech

החלקתי את האצבע הרועדת על גבי המסך, מרגיש איך הלב שלי פועם על 200 לפחות, אבל כוסעמק...הוא פעם יותר מהר אחרי שקראתי.

omer elimelech: דניאל, לא רצית להקשיב לי לפני יומיים, כי זיון מסתבר, היה חשוב לך יותר...אז אתה תיאלץ לקרוא את מה שיש לי לומר לך. לפני חודשיים הכרנו, ואלו היו חודשיים יותר מדי עבורי אפשר לומר. אני מעריכה כל מאמץ שלך לנסות ולזכות באמון שלי, אבל לצערי...כל פעם רמסת אותו מחדש. ועל הדרך גם חלקיקים מהלב שלי. לא משנה מי או מה או למה, היחס המזוויע שקיבלתי ממך לפני יומיים בהאנגר לא הגיע לי, בעצם...לא מגיע לשום אדם באשר הוא. אף פעם. אני מאחלת לך הצלחה רבה בקריירה המשגשגת שלך, אולי אתה הכי מוכר במדינה, אבל אחרי איך שהתנהגת, אני לא מכירה אותך בכלל מסתבר. לילה טוב.

קראתי בין השורות, שוב ושוב ושוב. מוודא שוב שההודעה מעומר. מעכל את המילים.

שני ווים זה סימן לה, אבל נאלמתי דום. כל מה שניסיתי להקליד, נמחק. כי שום דבר לא היה בעל הצדקה למעשים שלי. מתוך המילים הצלחתי להבין כמה היא פגועה ממני, וכבר לא עניינו אותי הרגשות. התנהגתי כמו מניאק מסריח ואני חייב לתקן את זה. גם אם זה לא יחזיר אותה אליי.

בסופו של דבר סגרתי את המסך ושקעתי אל תוך הכרית על פניי. לא אכפת לי שהיא ראתה שההודעה נקראה.

-----------
פרק קצר וקליל!
אז איך דניאל מתכוון לתקן?
אם תהיה היענות, אעלה עוד פרק
ערב טוב יפות⁦❤️⁩