2 twins 1 life

פרק 18

במוצאי שבת בערך בשעה 21:00, הייתי מוכנה עם סריג גולף בצבע שמנת, ג׳ינס שחור ונעלי עקב שחורות, השפרצתי בושם על צווארי ויצאתי לשער.
לאחר שאסף גירש את עידן בשישי בערב מהחדר שלי, הרגשתי לא נעים כל היום והייתי חייבת לפצות אותו אז קבעתי איתו דייט.

״היי״ אמר עידן כשנכנסתי לפרארי ״מה קורה?״ שאלתי ונשקתי את לחיו ״בסדר..״ ענה והחל לנסוע אך יכלתי להרגיש שלא הכל בסדר, הוא לא הוריד את עיניו מהכביש אפילו לא לשניה.
התעלמתי מזה, אולי הוא עדיין קצת פגוע ממה שקרה ומתלבט אם הקשר עם ילדת תיכון מתאים לו.
כשהגענו לסרט ״הובס אנד שואו״ מסדרת סרטי מהיר ועצבני בקולנוע, עשיתי סטורי עם הפופקורן והכרטיסים ותייגתי אותו, ואני מודה שעשיתי את זה בעיקר כדי שאסף יראה.. למרות שזה מרגיש לי נוראי לעשות את זה, כאילו אני מנצלת את עידן בשביל אינטרסים שלי אפילו שזה לא מגיע לו, הוא לא סובל מזה או משהו אבל בכל זאת זה מרגיש פסול...

האמת שהסרט בא לנו בול בזמן, יכלנו גם להיות ביחד אך גם לשתוק שעתיים מבלי לדבר על מה שקורה וזה היה מצוין, מדי פעם צחקנו מעט או הבטנו אחד על השניה אבל לא עשינו שום דבר מעבר לזה, אפילו בדרך חזור לפנימיה הייתה שתיקה רוב הנסיעה, הוא כעס, ראיתי עליו- אבל לא ידעתי על מה, אני לא עשיתי כלום...
״תודה על היום״ אמרתי ורכנתי אליו לנשיקה אך הוא הזיז את פניו מעט ונשק לי בלחי, פה הבנתי שהוא ממש כועס.
״קרה משהו?״ שאלתי כשהבטתי בעיניו ״לא״ ענה והמשכתי להביט בו ״בבקשה תגיד לי״ ביקשתי והבטתי בידי שאחזה בידו ״באמת הכל בסדר״ אמר והנהן באיטיות, טוב אני לא מתכוונת להכריח אותו לספר לי אם הוא לא רוצה ״לילה טוב נועם. נדבר״ אמר באדישות ויצאתי מהאוטו, אני חייבת להבין מה קורה פה.

כשעליתי לחדר שלי ראיתי את דוד ודניאל פורקים את התיקים שלהם מהטיול ״שלום לכם!״ אמרתי והם חייכו ״מה קורה בובה?״ שאל דניאל ונישק אותי במצח ״הכל מושלם״ שיקרתי ״איך היה?״ שאלתי ולקחתי בגדים להחליף בשירותים ״היה מושלם! הלוואי שהיית יכולה לבוא״ ענה וחייכתי
לבשתי טייץ אפור, סוודר שחור ומגפי צמר שחורות והלכתי לחדר של בן

״בנצי איך היה?״ שאלתי כשנכנסתי לחדרו ״היה ממש כיף תודה ששאלת״ ענה אמיר וצחקתי ״צודק, איך היה לכם?״ שאלתי את כולם ״היה כיף״ ענו ביחד וחייכתי ״פעם הבאה אני באה איתכם!״ אמרתי והתיישבתי במיטה של בן
״לא היה לך טוב פה?״ שאל בן בדאגה ושם את ידו על רגלי ״היה ממש סבבה דווקא, עידן היה פה״ אמרתי בחיוך והוא קצת נרגע, כנראה המצב בנינו כבר לא כל כך טוב אם הוא אפילו לא מזהה מתי אני משקרת לו..

אחרי בערך חצי שעה שהייתי עם הבנים וראיתי תמונות שלהם בטיול ובבקתות העץ ששהו בהן, חזרתי לחדר שלי, דניאל ודוד שהיו אחרי מקלחת נרדמו מהר, אני לא הייתי עייפה בכלל כי הייתי במיטה רוב השבת, אז ישבתי בשולחן יחד עם ספר בילוגיה שלי, ביום שני יש לנו מתכונת שהציון שלה משפיע על המגן של הבגרות ואני לא יודעת כמעט כלום מהחומר, צילמתי במכונת צילום של הספריה את הסיכומים מהמחברת של ליאם הגאון וחרשתי כמעט כל הלילה תוך כדי שהפלייליסט שלי מספוטיפיי מתנגן באוזניות.