אני מוכנה. אני מוכנה. אני מוכנה.
ישבתי בכיתה במקום הקבוע שלי, ביום שני בבוקר, מסביבי כל התלמידים הלחוצים לקראת המתכונת משננים לעצמם את החומר ואסף מולנו בקדמת הכיתה מדבר על רוגע ועל כך שהוא סומך עלינו.
הכנסתי לעצמי לראש שאני לגמרי מוכנה למתכונת הזאת בביולוגיה ואין שום דבר שיהרוס לי את הציונים ואת תעודת הבגרות, במיוחד לא אחרי התגבור שאסף עשה במיוחד בשבילי אתמול בערב, יכול להיות שאני לגמרי חנונית אבל זה לא משנה לי, שמתי לעצמי מטרה להצליח..
את האמת אני ואסף לא הספקנו כל כך לדבר אחרי שהוא טיפל באיזו קטטה של שני תלמידים ליד חדר האוכל אבל אני כן סולחת לו על מה שקרה ואני מתכננת להגיד לו בהזדמנות שאנחנו צריכים לפתוח דף חדש, בלי לערב את שרלוט או את עידן במשחקי הקנאה המיותרים שלנו.
״בהצלחה״ אסף קטע את מחשבותיי כשהניח את דף המבחן על שולחני והביט ישירות אל תוך עיניי בחיוך מקסים ״תודה״ לחשתי לו, הרגעתי את דפיקות ליבי שהאיצו והתחלתי את המבחן, הדפים הריקים התמלאו תוך דקות בתשובות מלאות ומנומקות, ידעתי את כל החומר והמבחן זרם במהירות, חייכתי לעצמי בגאווה כשבדקתי שרשמתי הכל והגשתי ראשונה את המבחן, יצאתי מהכיתה מתעלמת מכל המבטים של התלמידים שמתקשים.
נשמתי לרווחה ויצאתי לדשא, הייתי שם לגמרי לבד מכיוון שכולם היו בשיעורים או במתכונת אז החלטתי לנצל את הזמן ולחייג לעידן
״הלו?״ שאל כשענה תוך שני צלצולים
״היי, מה קורה? סיימתי״ אמרתי
״אני אגיע עוד כמה דקות, בדיוק יצאתי מהעבודה״ אמר ביובש והנהנתי לעצמי באיטיות
״נועם את איתי?״ שאל מבעד לקו ונזכרתי שהוא לא רואה אותי
״כן כן, אחכה לך למטה״ אמרתי וניתקתי את השיחה
אני מתארת לעצמי שזאת לא הולכת להיות שיחה טובה במיוחד, הדייט שלנו במוצאי שבת היה די כושל, השתיקה צרמה והמתח היה באוויר, הבעיה שאני לא מצליחה להבין ממה זה קרה, הרי היינו זוג די מוצלח, מה הסיכויים שהוא כועס עלי בגלל אסף?
תוך כמה דקות ראיתי את עידן מחנה את האוטו מול השער, מתקדם לכיווני בחיוך עדין והתיישב מולי, הוא חיפש את המילים כדי להתחיל לדבר ונאנח כשהתקשה ״תקשיבי נועם..״ הבטתי בעיניו השחורות ולאחר מכן נשפתי אוויר והסתכלתי על הדשא שבלי לשים לב תלשתי מהלחץ
״אני חייב שתדעי שזה לא בגללך..״ אמר וגיכחתי בגלגול עיניים, אבל מבפנים כאב לי שאנחנו צריכים לסיים את זה ״כן זה משפט ידוע.. ׳זה לא את זה אני׳״ ציטטתי באדישות ״לא, ממש לא.. זה באמת לא בגללך, האמת היא ש.. אני פגשתי את האקסית שלי״ אמר והבטתי בו במבט מבולבל ומיד הוא המשיך לדבר ״נפגשנו כאן, בדיוק ביום שישי כשהמדריך שלך העיף אותי, היא גם הייתה בדרך לצאת אז דיברנו קצת ו.. לקחתי אותה אלי הביתה..״ אמר ונשכתי את שפתיי בחוזקה מתאפקת שלא לבכות, אם הם היו אצלו בבית למה לעזאזל הוא הסכים לצאת לדייט במוצאי שבת?
YOU ARE READING
2 twins 1 life
Teen Fictionנועם בת ה17 נשלחת לפנימיה יוקרתית במיוחד יחד עם אחיה התאום בן, הם מגיעים לפנימיה וחייהם משתנים מהקצה אל הקצה. מי היה מאמין שבשנה אחת הם יעברו כל כך הרבה ביחד ובנפרד? אהבה, חברויות, ריבים, צחוקים ואפילו מקרי מוות.. אשמח שתמשיכו לקרוא! תחילת הסיפור...
