"יש לו מבנה מעט נשי אתן לא חושבות?" שאלה אותה מפקדת "את צודקת, זה לא קצת חשוד לכן?" אותה מפקדת שאלה "חוץ מזה איך הדבר הזה בכלל נמצא כאן?!" היא צעקה והכתה את רגלי וכל חברותיה השתנקו מתזוזת רגלי הכאובה, יחסית לילדה היא דיי חזקה (עכשיו כל הפמיניסטיות יגידו 'שבנות לא חלשות בכלל!' אבל היא הייתה ממש חזקה)
"הוא התעורר?" שאלה האחת ששמה מילי והביטה לכיווני ואני התהפכתי על צידי (רק כדי שיעזבו אותי) "אני לא חושבת" היא אמרה ויכולתי להרגיש שעינייה סורקות אותי "אם הוא בן זה לא יפריע לו אם החולצה תרד ממנו" היא אמרה בקול בכוונה שאקום ולא אתן להן לעשות את זה.
מה אני כבר יכול לעשות?
אופציה ראשונה לקום ושהן יתחילו לריב איתי כי אני עם מבנה נשי שזכיתי לו בגלל ההרעבה ש... יודעים מה תשכחו מזה.
אופציה שנייה לתת להן להוריד לי את החולצה ולראות את כל הצלקות המכוערות הללו ולגלות את האמת.
כך או כך המזל לא משחק לטובתי הפעם אז כמו תמיד החלטתי לשתוק. את זה אני עושה הכי טוב. לשתוק ולסבול בשקט.
יד קרה נגעה בגבי מושכת את החולצה מעלה וכמו מקהלה כולן צרחו ביחד "מה זה אמור להיות?!!".
קמתי לאט לאט כדי שיראה כאילו קמתי ברגעים אלו וכולן קפצו מהמיטה לאחור. "מה קורה פה?!" נשמע לפתע צעקה "מ.. מארק מה אתה עושה כאן?" שאלה המפקדת וציחקקה בעצבנות "השאלה היא מה אתן עושות כאן?! תיקחי את החברות שלך ג'יני ועופו מכאן!" צעק עליהן במבט מזועזע כשלקחו את רגליהן וברחו מהחדר "רייבין מה לעזאזל קורה כאן?" שאל אותי מארק "אין לי מושג" השבתי כשדמעות עלו בעיניי "אני קורא לג'ורדן" הוא הודיע ובתגובה מידיי צעקתי "לא!" ראשו הסתובב אליי והוא שאל "למה לא?" הוא שאל ובראשי ידעתי את התשובה.
YOU ARE READING
שונה בפנימייה
Romanceרייבין הגיע לפנימייה הזאת לאחר שלעובדים הסוציאליים לא נשארו יותר ברירות. במהלך שהותו הוא מבין שגם אם יעשה שמניות באוויר הוא ישאר שונה ולבד. (אולי לא ברור בהתחלה אבל בסוף תבינו) מה יקרה שפתאום יבחין בו ג'ורדן מלך הפנימייה? 0w0 תבלו (הספר הינו סיפור...
