פרק 18 ~אחרון~

900 51 16
                                    


המילים שלו גרמו לי לאושר, הנחתי את ידי מאוחרי צווארו וקירבתי אותו לשפתיי.
הידיים שלי כאילו פעלו מעצמן נכנסו מתחת לחולצתו, ורק עכשיו שמתי לב כמה אני צמא לגוף שלו לעור הרך והנעים הזה.
הגוף שלי בער, ניתקתי את שפתי מימנו ונישקתי את צווארו "קמ..רון" קים פלט גניחות קטנות ששיגעו אותי יותר.
"אחמ.. קים אתה צריך לחזור לחדר שלך לבדיקות" אחד הרופאים החזיר אותנו למציאות.
קים ניסה להסתיר את פניו האדומות
"וואו אני מצטער נסחפתי.." גירדתי את ראשי במבוכה.
"אא זה בסדר תעזור לי לקום".
זמן הביקור עבר ואני הלכתי לבית, הפעם היה לי קשה יותר לעזוב אותו
-נ.מ קים -
סיימתי את הבדיקות והדלקתי את הפלאפון - הודעה חדשה מקמרון-
"מחכה שתחזור לבית 👅💦"
קים:😳
קמרון: כשנהיה בבית אף אחד לא יעצור אותי 😏
קים:לא יכול כבר לחכות 😘
לילה טוב.
לאחר כמה ימים שוחררתי מבית החולים וסוף סוף חזרתי לבית
למקום שהתגעגעתי אליו כל כך.
קמרון היה בבית אבות ולא ידע עדיין שאני בבית החלטתי להפתיע אותו והכנתי אוכל שהוא אוהב.
אחרי שהכל היה מוכן נשכבתי במיטה, הבגדים של קמרון היו מונחים לייד הכרית שלו.
הושטתי את היד וקירבתי לאפי את חולצתו, מסניף את הריח הממכר שלו "קמרו..ן"לחשתי ונשכתי את שפתיי. פתאום שמעתי רעש, קמרון עמד בפתח החדר שחייוך מטופש מרוח על שפתייו.
"אמ.. אנ..אני אמ.." הרגשתי איך הפנים שלי בוערות ממבוכה והסתתרתי מתחת לשמיכה.
"אין לך לאן לברוח!" קמרון צחק ונכנס למיטה "אל תזוז" הוא לחש לאוזני ונשך אותה בעדינות.
שפתיו הרכות נחו על שפתי וגרמו לי לרחף "אני לא נושםם" דחפתי אותו לרגע.
קמרון הוריד את חולצתי ונישק את גופי, כל נשיקה העבירה בי צמרמות נעימה.
הוא ירד וירד עד שהגיע לאברי "אממ מישהו פה מתרגש" קמרון קרץ לי. הוא פתח את הרוכסן מעביר את ידו על איברי ומכניס אותו לפיו.
"א..אה פאקק תמשיךך" גנחתי.
"אני לא אתן לך לגמור כל כך מהר" הוא חייך אלי בערמומיות "תסתובב על הבטן" הוא ציווה. הוא הוריד מימני את המכנסיים וליטף את ישבני בעדינות "מה אתה רוצה שאני יעשה לך?" הוא שאל בטון מגרה.
"א..אמ תיגע בי בבקש..ה" לחשתי.
"איפה?"
"שם..אתה יודע איפה" הרגשתי מובך.
הוא טיפס מעלי והכניס את אצבעותייו לפי "ילד טוב" הוא נתן לי למצוץ אותן.
הוא ירד שוב לישבני מלקק את הפתח שלי ומכניס את אצבעותייו באיטיות.
"פה זה נעים?" הוא דיבר שוב בטון הזה.
"כ..כן" בלעתי את רוקי.
"אתה ממש רטוב" הוא הוריד את מכנסיו "אני נכנס" הוא לחש.
נ.מ קמרון-
זה הרגיש כל כך טוב לגעת שוב בקים, ברגע שהייתי בתוכו הוא קימר את גבו וגנח בקולניות מטריף אותי לגמרי.
"תיגע בי..עו..ד" הוא התחנן.
החזקתי את איברו משפשף אותו ותוך כדי מוצץ את צווארו ומשאיר סימנים.
"קמ..רון יותר עמוקק" הוא התאפק לא לצעוק "א..אני גומרר" הוא אמר ללא אוויר.
"תגמור קים תגמור ביחד איתי". הצמרמורת המוכרת טיפסה בביטני גרמה לי להרגיש טוב.
סובבתי את קים והתנשקנו מחוסרי אוויר "הכנתי לנו אוכל" קים ליטף את פניי.
"נלך להתקלח ונשב לאכול" נישקתי את מיצחו.
__

השמש סינוורה מעט את קמרון שהיה מרוגש למדיי, היום הוא סוף סוף חוזר לתחנת המשטרה והפעם מנסיבות טובות יותר.
קים הסתובב לחזהו של קמרון מסניף את ריחו הנעים "אתה צריך ללכת כבר".
"כן נסיך שלי" קמרון נישק את קים והלך להתלבש.
כפתור לאחר כפתור השוטר, השרירי התגעגע לעבודתו וכמובן לא שוכח להכין ארוחה מפנקת לאהובו.
קבלת הפנים בתחנה הייתה מחממת לב וכולם שמחו שקמרון חזר "קמרון טוב לראות אותך שוב" מפקד התחנה הניח את ידו על כתפו.
"גם אני שמח להיות פה שוב" ניגשתי לחדר שלי, הוא היה ריק למדי שבתוכו מונחים ארגזים קטנים עם החפצים שלי.
"חשבתי שלא אוכל להחזיר אותך אז ביקשתי שמישהו יארוז את זה בשבילך" המפקד עמד מאחורי "אתה יכול לפרוק שוב את כל הציוד שלך, גם ככה לא אתן לך עבודה היום" הוא נופף וחזר לחדרו.
הדבר הראשון שעשיתי היה להתרווח שוב על הכיסא הגדול שלי, הבטתי בשולחן הריק והדבר הראשון שעלה לראשי היה קים.
נזכרתי בפעם האחרונה שזיינתי אותו על השולחן הזה והגוף שלי פעל מעצמו. "אתה בעבודה תשלוט על עצמך" מלמלתי לעצמי מנסה לקרר את הלחיים הסמוקות שלי.
הסתכלתי למטה וכמעט שלחתי את ידי "אולי רק קצת.." צלצול טלפון במשרד הקפיץ אותי ממקומי "ה..הלו כן?" "קמרון יש לך אורח הוא בדרך לחדרך" המפקד הודיע.
דפיקות קלות נשמעו על דלת חדרי "היכנס".
קים עמד בפתח החדר שזר פרחים בידיו והוא לבוש חגיגי "קים" הייתי מופתע.
הוא ניגש אלי וחיוך רחב צוייר על פניו "קמרון התקבלתי לבית ספר לשוטרים" הוא אמר בהתרגשות.
לא ידעתי מה לומר מצד אחד זה הישג גדול בשבילו, מצד שני יש סיכון גדול במיקצוע הזה.
"אמ ויש לי עוד משהו" הוא הניח את הפרחים בצד, הוציא מכיסו קופסא אדומה קטנה וקרע ברך "קמרון תתחתן איתי" דמעות של אושר הציפו את עיניי וליבי השתולל משמחה.
"אני רוצה להיות איתך לנצח ולעשות אותך מאושר" נישקתי אותו חזק "אני אוהב אותך❤.

__

אז הגענו לסוף הסיפור הראשון שלי מסוג זה
מקווה שאהבתם אותו
אני רוצה להגיד לכם תודה רבה על ההצבעות והתגובות שלכם שתמיד גרמו לי לחייך
אוהב אתכם המון המון וניפגש הסיפור הבא 💕

שוטר שובב~Where stories live. Discover now