נקמה של בייבי

part 2 ♠️⁩

××××נ.מ ג'יימי××××

נפלתי מהמיטה, ככה התעוררתי בבוקר פקחתי את עייני ומעלי עמד אבא שלי, זזתי לאחור במהירות מריח מבגדיו את ריח האלכוהול,

"מה אתה עושה פה מתרומם אחד אתה צריך ללכת לבית ספר אולי ככה יצא ממך משהו!" הוא תפס בזרועי חזק בוודאות משאיר סימן.

הוא גרר אותי על הרצפה של החדר לכיוון האמבטיה זורק אותי שם "יש לך חמש דקות לעוף לי מהבית!" שמעתי אותו צועק, קמתי במהירות מהרצפה והתחלתי להתארגן ציחצחתי שיניים וסידרתי את שיערי הסתור טשטשתי את החבורות ויצאתי מהאמבטיה.

רצתי במהירות לחדרי תופס את השעון שעל השידה רואה שהשעה כבר 09:00 בבוקר, אני מאחר.

חיפשתי את הטלפון שלי ומצאתי אותו מתחת למיטה כשמלא הודעות ושיחות שלו נענו מלולה ומייסון קופצות בבאנרים, הכנסתי את הטלפון לתיק ושלפתי בגדים מהארון לבשתי אותם נועל את נעלי ורץ במורד המדרגות.

"אתה עדיין-" לא הספקתי לשמוע את המשך הצעקה לקחתי את המפתחות מהשידה שלהם ויוצא מהבית, רצתי לבית ספר מתנשם במהירות אל תבינו לא נכון לא פחדתי לאחר פחדתי מאבא שלי הוא עוד יכול להתחרט שנתן לי ללכת ולבוא לגרור אותי הביתה.

כל חלק בגופי שרף וצרח לאוויר כשהדעתי לבית ספר היה כבר 09:20, נכנסתי במהירות מברך את השומר ומתקדם במהירות לכיתה, כהגעתי לכיתה נשמתי עמוק ופתחתי את הדלת.

"סליחה על האיחור" אמרתי מחכה לרשות להיכנס ולהתיישב במקומי,

"זה בסדר ג'יימי, אתה יכול להיכנס פשוט פעם הבאה נסה להגיע בזמן" שמעתי את המורה אומרת והתקדמתי למקומי "אוקי" מלמלתי מתחת לאפי, התיישבתי במקומי מוציא מחברת ובמקום להקשיב למורה התחלתי לצייר, לאט לאט השיעור נגמר ועבר.

הסתכלתי על הקעקוע בעיצבתי הפעם זה היה מין שד מחייך, טוב זה מה שזה היה אמור להיות בחנתי אותו וקבעתי.

'זה מזעזע' 

זרקתי את הציור לפח "ג'יים איפה היית בבוקר לא ענית לי ולמייסון?" שמעתי את לולה מאחורי, נאנחתי ההסתובבתי אלייה מתחיל לדבר,

"אני ממש מצטער הטלפון שלי נפל מתחת למיטה שלי ובגלל זה לא עניתי לכם או שמעתי את השעון המעורר מה שמסביר את למה שלא הלכתי אתיכם היום אז כן" נאנחתי שוב בזמן את מייסון מנסה להחניק גיכוח "אין עלייך ג'יים אתה משהו מיוחד רק לך זה יכול לקרות" הוא תפח על כתפי נאנחתי יודע שהוא צודק

בהפסקה יצאנו לקפיטריה לאכול טוב ליתר דיוק לולה ומייסון אכלו ואני רק צפיתי בהם כי לא היה לי לא כסף ולא אוכל, שכחתי לקחת כסף או אוכל היום.

"ג'יים אתה בטוח שאתה לא רוצה שאני אקנה לכך משהו, מייסון שאל אותי שוב מוציא אותי ממחשבותי הנדתי בראשי והלכנו לשבת שלושתנו במקום הקבוע שלנו, חלקת דשא עם עץ ענק אנחנו בדרך כלל יושבים על הדשא ונשענים אבל לפעמים כשאנחנו ממש משועממים אנחנו מטפסים על העץ ויושבים עליו.