part 4.8

2.5K 179 51
                                    

Part: 4.8/ מה ששלו-שלו
•°•°•°•&•°•°•°•

"אני מקווה שיסלק אותי רק אחריי שאספיק לאכול משהו, אני גוועת!" אמרתי כשנכנסנו לחדר האוכל.
שמלת המיני השחורה שלי הייתה בשיאה והמחשוף היה גס וחצוף, הרי זו בכל מקרה השימלה האחרונה.
לזמן הקרוב.
"מעניין מה כל כך מעצבן אותו בשמלות שלך." תהתה קלואי בצחקוק והתיישבנו במקומנו.

ליאם ווסט, צהריים- חדר השינה שלו בארמון.

"אל תטעה, היא תמצא סיבה לכעוס ושוב תלבש את אחת השמלות החשופות שלה כדי לעשות לי דווקא." אמרתי כשג׳ון, הקוֹתן שלי, מיהר לגונן עליה.
"מה כל כך מפריע לך בזה? לא חשבתי שאתה כזה שתלטן." גלגל עיינים ומסר לי את הכדור שבו התמסרנו בחדר בחוסר אכפתיות.
"זה לא זה." נאנחתי.
"אז?" האיץ בי.
"כולם מסתכלים על התחרות במחשבה שיש לי כל כך הרבה בנות לבחור מבניהן, במיוחד כשהתחלנו בעשרים ושש." מסרתי לו את הכדור.
"נו?" חיפש את הכוונה ומסר לי חזרה.
"אז עכשיו נשארו חמש עשרה בנות, קים בניהן.
אף אחד, חוץ ממני, לא אמור להסתכל על הבנות האלה, אבל בגלל שיש כל כך הרבה כולם חושבים לעצמם 'יש לו כל כך הרבה, מה אכפת לו אם אסתכל על אחת מהן?' ואז-פשוט-הבנת?" חיפשתי איך להסביר את המצב בלי לכעוס יותר ויותר מעצם המחשבה שזה מה שאנשים מעזים לחשוב, או להגיד.

"אז אתה לא כועס על הכללים שהיא מפרה, אתה כועס כי אתה יודע שהיא מושכת אליה תשומת לב וכולם מסתכלים עליה במחשבה שיש לך גם ככה ארבע עשרה אחרות?" ניסה לחדד את הדברים.
"וגם השמלות, כמובן," כחכחתי בגרוני כשהבהיר את הנקודה בכזו קלות.
"היא עוברת על הכללים בלי חשבון."
"והחלק שכולם מסתכלים עליה ומסמנים אותה, זה עיניין פע-" זרקתי עליו על הכדור לפני שהספיק לסיים את המשפט.
"הם היו מתים לסמן אותה." הזהרתי.
"אני הולך לארוחה." קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר.

קימברלי אדריאן

"אני לא מבין למה טרחת בכלל להגיע לארוחה בשימלה הזו." העיר ליאם רגע לפני שהתיישבתי.
"אני לא מבינה למה אתה טורח לחזור על השיחה הזאת." החזרתי בלי להביט בו והתיישבתי.
הוא שלח סימן בידו לשומרים בחוסר עיניין, הם עזבו את חדר האוכל במהירות.
כמובן שזה מה שיעשו.
"תפסיקי להיות עקשנית, אני דורש שתחזרי לחדר ותחליפי שימלה כי בפעם הבאה את פשוט לא תצאי ממנו." הזהיר.
"אני לא עקשנית, אני אסרטיבית." התגוננתי.
"ובגלל זה הצליחו לסמם אותך אתמול?" צחקקה ג׳סי ממקומה המרוחק בסוף השולחן.
"ש-"
"על מה היא מדברת?" ליאם קטע אותי לפני שהספקתי לנזוף בג׳סי על החטטנות שלה.
קמתי ממקומי ושלחתי לו מבט מהוסס.
"זה לא היה ככה, אמרתי לך; זה פשוט קרה." הסברתי כשישב במקומו והביט בג׳סי.
"כן, פשוט הכניסו לך משהו לשתייה." תיקנה ג׳סי בבלבול.
עצמתי עיניים ונאנחתי, נתפסתי.

Ice PrincessWhere stories live. Discover now