אחרית דבר

73 10 6
                                    

הרכב המשורין היטלטל וקפץ בין סלעיו המשוננים של טרטרוס. זיהיתי את המקום ועצרתי את הג'יפ בחריקת בלמים. ירדתי מהרכב באיטיות
מולי, בגומה בקרקע, גדלה בועת מפלצות כמעט מושלמת. בתוכה צף ענק לייסטרוגני מחוסר הכרה.
מאז שמצאתי אותו, הייתי יורד לכאן כל יום כדי לטפל בו ולזבל את הבועה בדשן מפלצות. אולי היום סוף סוף...
לפתע הבועה התפקעה, ורמבו התעורר בקול שיעול
"מה..."
"בוקר טוב" השלכתי עליו בגדים "הייתי גיבור, מתת למען המטרה וכל זה. לקח לך זמן, הא?"
הוא מצמץ באיטיות "נשנוש?"
"חי ובועט. הבאתי לך הפתעה" זרקתי לו את המפתחות "הוא פשוט נשאר שם ליד המחסן. רק לבוא ולקחת. אני-"
"נשנוש!" הוא הסתער עליי בחיבוק "חזרת! ואני חזרתי! לא חשבתי שזה יקרה!"
"כן כן, טוב" מלמלתי "אפשר לשמור את ההשתפכות לאחר כך. בוא ניסע מכאן כבר"
"תגיד," שאל רמבו כשעלינו לרכב "אף פעם לא שאלתי, אבל מה השם האמיתי שלך?"
"אוי נו, זה מביך. הוא יותר גרוע מהכינוי שנתת לי"
"נווו"
"אוף, נו טוב. זה... אודיסאוס"
שתיקה
"זה... כמו ההוא?"
"כן"
"אני אמשיך לקרוא לך נשנוש, טוב?"
"לך על זה"
למרות הכל, חייכתי. סוף סוף התאחדנו
החצויים המסכנים האלו לא יודעים מחכה להם

*****************

טוב, זו סופה של תקופה
התחלתי את 'מחנה המפלצות' לפני יותר משנה. בהתחלה זה היה אמור להיות משהו קליל, 10-20 פרקים קצרים ככה, אבל לאט לאט זה הלך וגדל ונעשה מעניין מכדי פשוט סתם לסיים אותו ככה, אבל לכל דבר יש סוף.
כל מי שקרא ונהנה- הפאנפיק הזה הוא בראש ובראשונה בשבילכם. בלי הדירבון והפידבקים שלכם, לא הייתי מאתגר את עצמי לעבוד עליו ולפתח אותו כל כך. תודה לכם.
אגב, למי שתוהה, את החלקים המיתולוגיים לא המצאתי. אמנם לא עשיתי מחקר מקיף כמו של ריק ריירדן, אבל ביססתי כל מה שיכולתי.

אז מה לגבי ההמשך?
בתור התחלה, אני אקח קצת מנוחה לזמן הקרוב. בכל זאת, סיימתי משהו די גדול.
עכשיו בעיקרון, כל זה היה אמור להיות התחלה לסדרת פאנפיקים מדהימה (עכשיו הייתי אמור לעבור לכתוב על חצויים שאמורים להתמודד עם ארועי 'מחנה המפלצות') אבל זה לוקח ממני המון זמן ומאמץ, אז אני צריך לחשוב האם אני רוצה להמשיך בקו הזה, או סוף סוף לעבור לכתוב ספרים אמיתיים

בכל אופן, תודה שקראתם את הפאנפיק שלי!
להתראות!

מחנה המפלצותWhere stories live. Discover now