מלאכית נגד שטן

פרק שלוש עשרה~הצלה של מרי

ואז שחשבתי שאני הולכת להפסיד שעוד חיי ילדי המלאכים תלוים בי וחשבתי שאני לא אחזור ולא אבצע את המשימה שון הגיע הוא היה נראה שונה לא עצמו אמרתי ''ש...שון?'' הוא הביט עליי בחיי הוא נראה כמו שד טיפה הייתי בשוק כנפיו היו אפורות ויותר גדולות מרגיל מעולם לא ראיתי אותו ככה ואנברו אמר ''קח את ילדת המלאכית תהרוג אותה'' ניסיתי לקום במהירות ולנסות להרוג את השד המחייך שון הגיע עליו והרג אותו הייתי בשוק הוא שחרר את כול ילדי המלאכים הם רצו עליי ושון אמר בקולו מפחיד ''עוד פעם אחת תנסה רק לגעת בה אני אתלוש לך את הקרניים ואם תגע שוב במלאכים שלנו כול השדים הארורים שלך היו מתים שמעת אותי?'' נשמתי בפחד טיפה ואנברו אמר ''היא הפסידה בקרב היא תבוא איתי'' הבטתי על שון והוא תקף אותו פראות ואמרתי ''לכו לבתים שלכם'' אנבט אמרה ''תודה לך שבאת לציל אותנו'' אמרתי ''קדימה אפגוש אותך אחרי זה'' והנסיך השטנים נפצע קשות והוא אמר ''פעם הבאה אני אחזור! אתם עוד תראו אותי'' והוא נעלם נגשתי לשון והוא צעק בקולו המפחיד ''תתרחקי ממני!'' אמרתי בפחד ''שון הצלת אותי'' הוא הביט עליי וצעק ''סתכלי עליי אני מפלצת! זה מה שרצית לראות?'' נגשתי וליטפתי אותו ואמרתי ''אתה לא מפלצת הצלת את חיי ואת חיי המלאכים הקטנים תחזור לעצמך'' והוא חזר בגדיו היו קצת קרועים והוא אמר בקולו הרגוע ''מצטער שהיית צריכה לראות את זה'' אמרתי ''זה מפחיד אני מודה אבל הצלת את חיי למה?'' הוא לא אמר מילה ואז אמרתי ''טוב בוא נחזור'' בקושי יכולתי ללכת והוא אמר ''אני אקח אותך'' ושמתי את ראשי על חזהו ונרגעתי קצת אבל מעולם לא ראיתי דבר כזה ראיתי שהוא חזר לעצמו הרגיל כנפיו שוב היו לבנות ונרדמתי עליו בבוקר התעוררתי שהוא ישן על הכיסא קמתי לשתות מים ונשנש פרנש טוסט אני תמיד אהבתי איך אמבר הייתה מכינה אלי נכנס בשקט ואמר ''אהה התעוררת איך את?'' אמרתי ''חיה והילדי המלאכים גם בסדר'' הוא אמר ''שון דיבר איתי בלילה על מה שראית זה בטח מפחיד בשבילך מרי לא?'' אמרתי ''אלי אתה מכיר אותי אני כמו אחותך ידעת שאני אלך לקרב חשבתי שאוכל להביס אותו לבדי כמו פעם קודמת'' הוא אמר ''שון הגיע לפגישה אמרתי לו ישר והא עף כמו מטורף לשם ביחד איתי הוא השתנה גם מול העיניים שלי לא ידעתי שהוא חצוי וראיתי איך הוא נלחם אבל הצלחת לחזיר אותו למצב הרגיל שלו אני הייתי בשוק שזה קרה אבל ראיתי פחד בעיניים שלך כמו שאני רואה עכשיו שאת נזכרת בזה'' אמרתי ''אני בחיים לא ראיתי דבר כזה לא חשבתי שאני אראה אני מקווה שהוא לא ירצה לדבר על זה'' אלי אמר ''למה לא אמרת לו? הייתם הולכים ביחד ומביסים אותו'' אמרתי ''הוא רצה להרוג את מלאכים ומלאכיות הקטנים מה יכולתי לעשות? אם שון היה מגיע לשם הוא היה הורג אותם או יותר גרוע'' הבאתי לו את המכתב והוא קרא את זה ואמר ''הבנתי טוב תעירי את שון תלכו לפגוש את הבנות המלכה צריכה בקרוב תשובה'' אמרתי ''בסדר'' הלכתי לעיר בעדינות את שון הוא קם ואמר ''אהה מרי את ערה מה איתך?'' אמרתי ''קדימה בוא לאכול ונלך אל הבנות הן מחכות לנו'' הוא אכל הרבה כנראה הקרב של אתמול עייף אותו והוא אמר ''אאה רוצה קצת?'' אמרתי בחשש ''אממ לא אני אכלתי תודה'' הוא אמר ''בואי נדבר לפני שנלך'' אמרתי ''לא לא תאכל אני אחכה לך אצלהן כבר בסדר?'' הוא אמר ''את חייבת לחכות לי ואת לאיכולה ללכת בלעדי זוכרת? המלכה ציוותה'' אמרתי ''טוב על מה אתה רוצה לדבר על מה שהיה אתמול?'' הוא אמר ''את מפחדת ממני?'' אמרתי ''אני צריכה לעכל את מה שראיתי אתמול ייקח לי זמן אבל יעבור'' הוא התקרב עליי וליטף את הלחי שלי הלב שלי התחיל לדפוק ואמר ''אני לעולם לא אפגע בך מרי אני מצטער שהיית חייבת לראות את זה לא תכננתי שזה יצא ככה רציתי לדבר איתך על זה'' הסתכלתי עליו אמרתי ''בוא תספר לי קצת על עצמך מי אתה באמת אבל בוא נעשה את זה אחרי זה הן מחכות לנו'' הוא אמר ''סגור אני מחכה לזה'' חייכתי והלכנו אל הבנות סיגל אמרה ''יוו כמה דיברנו על המצב אתם לא מבינים אני לא יכולתי לישון כול הלילה בגלל זה ולבנות יש מה לומר לסאני שוב היה רעיון אבל אמרתי לה לחכות עם זה כי אם שוב היא תחשוב על רעיונות מפגרים נופר לא תסבול את זה'' שון שאל ''מה עם נופר יצא לך לדבר איתה לסתדר את המצב?'' היא אמרה ''כן בערך קצת קשה לדבר איתה אבל משום מה היא נתנה לי הזדמנות'' אז כול החבורה חיכתה בחוץ ואמרתי ''היי כולן אני בטוחה שהיה לכן לילה קשה אבל בואו נדבר על זה כדי שנוכל לעזור ולהבין'' נופר אמרה ''האמת לאחר שהראת לנו על ילדי המלאכים באיזה מצב הם יצא לי לחשוב כמה פעמים קורה לך מתקפות כאלה?'' אמרתי ''המון הייתה לי אתמול אחת לאחר המפגש לא אשקר אנברו רצה להרוג את אחת המלאכיות שהכי קרובות עליי קוראים לה אנבט מלאכית צעירה עם המון פונצטיל הם מנסים כבר כמה חודשים לקחת אותה ממשפחה אבל זה קשוח היה שד שנקרא השד המחייך עמדתי מולו ופחדתי לחיי אבל למזלי שון הגיע ועזר לי'' הוא הביט עליי מחייך ואמר ''הצלחנו להציל 5 מלאכים קטנים ממות את תחשבו על זה מה אתן תוכלו לעשות אולי אתן רוצות לראות אותם?'' הבנות התלהבו ולקחנו אותן איתנו רוני אמרה ''וואו המקום הזה קסום'' סאני אמרה ''בדיוק כמו החלומות הכי ורודים שלי בחיי'' ואז הם הגיעו אנבט אמרה ''מרי! חזרת'' היא הביטה על סיגל וסיגל אמרה ''יש להן סימנים וואו'' אמרתי ''לכול מלאכית או מלאך קטנים מופעים סימנים מלידה והם נעלמים עם הזמן כשהם גדלים'' ואז..

המשך יבוא