מלאכית נגד שטן

פרק ארבעים ושלוש~העיונים של סאני

*נק מבט של סאני*

אנברו אמר ''כי את גם ככה סובלת לא?'' הגענו לממלכת הגינהום ואמרתי ''וואו זה המקום שאני אמורה להיות תודה רבה אנברו'' הוא אמר ''אז סאני שמעתי שאת מלאכית שמדברת המון אולי תואמרי לי איפה החרב החיים? בואי תעזרי לחבר בצרה'' אמרתי ''פחח למה שאני יעזור לך אני במו ידי רצחתי וחתחתי שדים שלך בממלכה'' אנברו אמר ''אני יודע לכן את נבחרת שתשעי בעונש בגלל אותם שדים שהם כמו אחי ונשמות צעירות..'' קטעתי ואמרתי ''וואו כאילו שזה מעניין אותי כול הסברים והנאומים שתדפוק אז תחסוך'' הוא אמר ''סאני איפה החרב שלי בואי תואמרי לי'' אמרתי ''מאיפה אני יודעת? אני לא יוצאת למשימה המפגרת הזאת בגלל מישהו מיוחד אם שאלת'' הוא אמר ''הוו אני מרגיש שנאה עליו וזה מעניין תגידי לי סאני מלאכים את שונאת?'' אמרתי ''חוץ מחברות שלי אני שונאת כמה אז? למה לך זה משנה אתה גם ככה תהרוג אותי לא אנברו? אז קדימה תעשה את זה אני לא מפחדת ממות'' ואז נכנסה שדה מפחידה בטירוף והוא אמר ''אני בטוח שעכשיו תפחדי לא?'' אמרתי משחקת אותה אמיצה ''חושב שאני מפחדת פחחח לא אני חסלתי מאות כאלה לא חושבת שאתה מבין כמה!'' אנברו אמר ''לורינה תהני עם האסירה שלנו אולי זה ילמד אותה לדבר אם היא לא תואמר לך כלום אני יתחיל את מה שסיימת'' בעלתי את רוקי והיא נכנסה לתא והפכתי להיות המלאכית של האש והיא אמרה ''בואי בואי פשושה קטנה נראה איך לא תדברי'' נלחמתי מולה אבל שום דבר לא הזיז לה והיא אזעקה אותי והיא התחילה להכות אותי בשוט שרף לי את הגב חזרתי לעצמי וזה כאב צרחתי את נשמתי ושאלה ''איפה החרב!'' התחלתי לבכות כול מכה כאבה פי 50 מאשר שיכולתי לדבר והיא אמרה ''דברי איפה החרב חתיכת חלאה!'' בכיתי היסטרית ולאחר שעתיים של מכות לנסות להרביץ ולהכות עם שוט היא יצאה התפתלתי מכאבים ואנברו אמר ''נו נו נהנית איתה? היא אמרה שהיה לה כייף ותעשה את זה שוב אז חשבת על זה איפה החרב שלי?'' אמרתי בדמעות ''אני לא יודעת איפה החרב המפגרת שלך!'' הוא אמר ''חבל חבל'' הוא נכנס ללא חולצה והרים אותי השיער שלי היה מבולגן סבלתי מכאבים והוא אמר ''אם זה לא ילך בדרך הזאת בדרך שלי את תדברי ומכול צרחה שלך של כאב אני יהנה מימנה'' ירקתי עליו והוא ניקה את הרוק ואמר ''איפה חרב החיים!'' הוא זרק אותי בחוזקה ודרך עליי חזק בכיתי עם דמעות ואמרתי ''אני לא יודעת!! אני לא יודעת!!'' הוא הרים אותי בצוואר וניסתי להשתחרר והוא אמר ''אז למה רצח לי חצי משדים! על כול שד שרצחת את שלמי בעינוים עד שלא תוכלי לקום יותר בחיים!'' בכיתי שוב הסטירית הפעם חשבתי איך אני יוצאת מי זה ניסיתי להופך להיות מלאכית החזקתי בידיו והצלחתי להפוך להיות מלאכית בצורה הסופית שלה ושרפתי לו את הידים והוא צרח מכאבים ואמר ''חתיכת!'' הוא בעט בי בחוזקה הצלחתי בקושי לעמוד ואמרתי ''מגיע לחלאות האלה למות אתה לקחת לעבדות את המלאכים שלנו וגורם להם לסבול ואני נשבעת לך אם אני אצא מכאן בחיים אני לא רק יהרוג אותם אלא גם אותך!'' וגרמתי למעגל של שמש להופיע היה לו חם והוא הרגיש שהוא נחנק המשכתי לעשות את זה אבל אז הוא התחיל לצחוק בצורה פסיכית ואמר ''איאי סאני סאני סאני את לא יודעת שאת במשחק המגרשים שלי? אני יעשה מה שאני רוצה ולך עוד מעט אני הולך לפרק אותך!'' עמדתי נחושה לא אתן לו להפוך אותי לבובת סמרטוטים שלו והוא אמר ''שדים לתקוף!'' הוא יצא מתא ונלחמתי בטירוף חלק מהם הבסתי והצלחתי להרוג היו יותר מידי והפכתי חזרה למלאכית עד שהושטתי ונפלתי והוא אמר ''צאו'' נשמתי בכבדות והוא אנברו אמר ''את תהיי היום עם אסירה מאד מיוחדת אבל מחר נמשיך אני עדין צריך אותך חיה'' הוא לקח בשערי ובכייתי ירד לי דם מאף לא יכולתי לקום הרגשתי חלשה זרקו אותי לתא והוא אמר ''אמבר תכירי את סאני היא תהיה איתך היום עד שאחותך תגיע ואז אני יהרוג אותה תהני'' והוא יצא לא יכולתי לקום היא רצה עליי ואמרה ''את חברה של אחותי?'' עניתי בקושי עם קול ''כן מלאכית מנבואה מכדור הארץ'' היא אמרה ''איך היא?'' התחלתי לבכות ואמרתי ''כואב לי'' היא אמרה ''אולי אני יוכל לעזור לך'' היא הייתה נראית בהריון אבל מה שהיה מפתיע שהבטן שלה גדולה והיא לא ילדה והיא ריפאה אותי טיפה ככה שאוכל לדבר ושאלתי ''את גם מלאכית נכון?'' היא אמרה ''לי אין כנפיים אבל יש לי יכולת לרפא'' אמרתי ''אני סאני'' היא אמרה ''אמבר האחות הגדולה של מרי איך היא?'' אמרתי ''היא חזקה הם מתחננים לשחרר אותך מחר'' היא אמרה ''לא אסור לה להגיע לכאן זה מה שאנברו מתחנן היא תוביל אותו לחרב החיים'' שאלתי ''את יודעת איפה זה?'' היא אמרה ''לא אבל אני יודעת שמרי היא המפתח ואת כנראה הטרף'' אמרתי ''את בהריון?'' היא חייכה ואמרה ''כן אבל המקום הזה עוצר מללדת אותם אני מרגישה אותם אבל הזמן זז כאן לאט'' לא יכולתי לקום והיא אמרה ''סומנת על ידי מלאך'' אמרתי ''סוג של..אבל היה בסדר'' היא אמרה ''את בינתיים איתי כאן בואי תספרי לי קצת על עצמך?'' אמרתי ''אני מכדור הארץ שהייתי בת 6 סומנתי על ידי מלאך שאמר לי שאני יעשה דברים גדולים בחיים אבל תראי אותי כלואה כאן משמלת מחיר כבד על השדים שרצחתי'' היא אמרה ''את הגנת על הממלכה עשית נכון'' אמרתי ''אולי'' והיא שאלה ''והמלאך הזה שסימן אותך מה איתו? מה השם שלו'' אמרתי ''שמו אמט הוא הראש של הלוחמים המנהיג שלהם והוא עוזר לאלי במשימות'' היא אמרה ''אלי?'' אמרתי...