ג'ונתן..

3.1K 199 202
                                    

₪נ.מ טים₪

הלכתי לחדר והכנסתי את הדברים שלי לתיק שלי, כן זה כל מה שהייתי צריך, תיק אחד והכל נכנס

חזרתי למשרד של מיסטר מרטינו, דפקתי בשקט על הדלת וחיכיתי לאישור להיכנס

"אתה יכול להיכנס טים" בלעתי את רוקי כששמעתי את קולו של מיסטר מרטינו ונכנסתי למשרד

"תכיר טים זה מר קליין הוא יהיה הבעלים שלך עכשיו" מיסטר מרטינו הצביע על האיש השני שהיה בחדר, שעירו היה אפור מבריק ועיניו אפורות גם הן, שניהם סובבו את מבטם ממני והתחילו לדבר

הורדתי את מבטי לרצפה ושתקתי

₪_₪

הסתכלתי דרך החלון של המכונית היקרה, מסתכל על הבתים ועל העצים שעוברים במהירות

המכונית עצרה מול בית מפואר מאוד, אבל אף אחד לא יצא או זז

סובבתי את ראשי לכיוון מר קליין וראיתי שהוא מסתכל עליי

"אני רוצה להסביר לך משהו טים" הוא נשען קדימה "לי אתה קורא אך ורק אדוני, אתה לא פונה אליי בשום שם אחר, לבן שלי קוראים ג'ונתן, הוא החליט למרוד בי ובאימו ולומר לנו שהוא הומוסקסואל, אתה הולך לגרום לו להתאהב בך ואז לשבור לו את הלב, תגרום לו להבין שבן לא יכול להיות עם בן אחר, אחרי זה אתה תחזור למה שלא עשית עם מר מרטינו, אני מובן?"

"א-אני" הורדתי את מבטי לברכי, הוא אבא שלו איך הוא יכול להגיד דברים כאלו

"שאלתי אם אני מובן?!" מר קליין הרים את קולו מעט

"כן אדוני" מלמלתי בשקט

"יפה, אתה תצטרף לפנימייה של ג'ונתן בתור בן הלוויה שלו שם תבצע את המשימה שלך" מר קליין פתח את הדלת ויצא מהמכונית, מתחיל ללכת לכיוון הבית

יצאתי במהירות מהמכונית והלכתי אחריו

"מוניקה תראה לך איפה החדר של ג'ונתן שם תישן עד שתלכו לפנמייה שם תחלקו חדר" מר קליין אמר מבלי אפילו להסתכל עליי

נערה צעירה עם שיער שחור שאסוף בחוזקה על ראשה ועם עיניים חומות  התקרבה אליי

"בוא אחרי" היא חייכה אליי והתחילה ללכת

התקדמתי אחריה במדרגות והמסדרונות הרבים

"אדון ג'ונתן לא נמצא כרגע בחדרו או בבית" היא דחפה דלת מסוימת ונכנסה פנימה גוררת אותי אחריה

החדר היה גדול מאוד, במרכז החדר הוצבה מיטה גדולה, בעלת כריות רבות ושמיכה עבה, בקצה החדר הוצבעה ספה כמה פופים וטלוויזיה, שלוש דלתות נוספות היו בחדר, שלושתם פתוחות מראות לי חדר ארונות גדול, חדר מקלחת לבן ונוצץ ומרפסת גדולה, מנגד לספה היה שולחן עבודה שעליו הוצב מחשב, מחברת, כמה ספרים וכמה עפרונות, על הקיר שמאחוריו היו תלויות תמונות רבות ויפות, של נופים, של אנשים ושל חיות

אתה יותר בשביליWhere stories live. Discover now