אתה יותר בשבילי

שולחן ביליארד

₪נ.מ טים₪

"אתה כל כך הולך להפסיד" צחקקתי כשהוא הוביל את שנינו לשולחני ביליארד

רובם היו תפוסים, כשנערים צוחקים חלקם שיכורים וחלקם לא משחקים מסביבם

מעט כוסות ובקבוקים היו מונחים על השולחנות שמסביב

נערים רבים עדיין רקדו והמוזיקה עדיין צרחה

"אני לא חושב" הוא גיכח וכרך את ידו סביב מותני

"עדין לא התחלנו אתה עדיין לא נוגע בי" התרחקתי ממגעו שהעביר בי צמרמורת ולא מהסוג הטוב

כבר למדתי להתרגל אליהם, למדתי להתרגל למגע הנורא הזה

"אל תדאג אני אנצח ואנחנו עוד נהנה הלילה הרבה" הוא חייך

אם יש משהו אחד שלמדתי ממיסטר מרטינו, חוץ מזנות כמובן, זה איך לשחק ביליארד

הרמתי את המקל וחייכתי

"מי מתחיל?" הרמתי גבה והסתכלתי על דמיאן שלא הפסיק לשנייה להסתכל על גופי

"אף אחד" ג'וני הגיע משום מקום ותפס במקל שלי (ה.כ זה נשמע כל כך רע)

"למה לא ג'וני?" הסתכלתי עליו 

לסתו הייתה הדוקה והוא הסתכל על דמיאן בכעס ובקור

"אנחנו רק משחקים" צחקקתי וניסיתי למשוך את המקל מאחיזתו

"אמרתי לך לא לגעת בו" ג'וני אמר בקרירות לדמיאן, מתעלם ממני 

המוזיקה עדיין התפוצצה באוזניי, מעבירה בי באסים 

הסתכלתי על ג'וני שדיבר בתקיפות עם דמיאן, שבסוף גילגל את עיניו והלך

"אני לא רוצה שתתקרב אליו" הוא תפס בזרועי בחוזקה ולקח את המקל מידי

"אבל רציתי לשחק!" משכתי את ידי מאחיזתו ולקחתי את המקל מידו "אתה רוצה לשחק במקומו?"

הוא הסתכל עליי במבט קפוא, בתוך עיניו האפורות היה נראה כאילו מתחוללת סערה 

"נעשה את זה מעניין, אני מבטיח" צחקקתי והתקרבתי אליו "אם אתה תנצח אני התרחק מדמיאן"

הנחתי את ידי על חזהו וציירתי עליו מעגלים עם אצבעי

"ואם אתה תנצח?" הוא תפס בידי ועצר את תנועותי

"אנחנו נראה" צחקקתי והתרחקתי ממנו "אז יש משחק?"

"יש" הוא חייך בבטיחון "אבל אם אני מנצח אתה גם חוזר לחדר"

"אני מתחיל" צחקקתי וסירדתי את הכדורים במהירות

"אני רק אומר שאני משחק מגיל צעיר" הוא הסתכל עליי וצחקק

הנחתי את המקל במיקום המתאים וחייכתי

"גם אני" הכהתי בכדור הלבן