חצוי וקוסם

8- ברק

סליחה על העיכוב, היה לי יום ממש עמוס אתמול

מקווה שתהנו

נ.מ פרסי

הזמן עבר ונראה שהארי התחיל להתגבר על העובדה שאני הנכד של מה שמו, מתברר שכשהוא לא כועס הוא דווקא בן-אדם די נחמד.

החלפתי את שיעור גילוי עתידות בשחייה באגם וזה הרבה יותר כייף. הייתה לי שיחה מאוד מעניינת עם דיונון ענקי, קוראים לו ג'ון, הוא ממש נחמד.

תהיתי מתי ירשו לי להפסיק להשתתף בשיעור תעופה, כל פעם שעליתי גבוה מידי כמעט נפגעתי מברק, או שהתכופפתי והוא פספס אותי או שהוא פגע במטאטא (הרסתי כבר 10 מטאטאים). לצערי קווידיץ' זה הספורט היחידי שיש בהוגוורטס ובעולם הקוסמים ויש לי הרבה אנרגיות שאני צריך להוציא ואני צריך להתאמן.

היה לי יום רגיל עד לשיעור תעופה, טסתי נמוך ואז ניסיתי לעלות (המורים חושבים שאם אני אחכה קצת בין הפעמים שאני מנסה לטוס גבוה אני לא אפגע מברק, אני לא יודע למה) עליתי לגובה 200 מטרים ולא פגע בי ברק אז עשיתי את הטעות הכי גדולה שחצוי יכול לעשות- נרגעתי. ואז הרגשתי את זה זרם חשמל מטורף שפגע בי בעוצמה, נפלתי והבנתי שזאוס לא רצה להרוג אותי אלה להבהיר לי שכדי לי להתרחק מהטריטוריה שלו

הראייה שלי היטשטשה והתחדדה לסירוגין ונלחמתי באובדן הכרה, ראיתי או יותר נכון הרגשתי את האגם הגדול וניסיתי לכוון את הנפילה שלי לכיוונו. נחתי על השפה שלו ככה שהייתי חלקית במים ושמתי לב לכמה דברים

אני בחיים- מעולה

כנראה שברתי הרבה עצמות- פחות מעולה

המים הם לא מי ים אז הם לא יכולים לרפא אותי- לפחות אני בחיים

ואז לא הצלחתי להילחם יותר ושקעתי בחשכה

נ.מ הארי

ראינו את פרסי נפגע מהברק בהתחלה חשבנו שאולי הוא התחמק ממנו כמו תמיד (עדיין לא ברור מה הסיפור עם זה) אבל כשהוא התחיל ליפול הבנו שלא. הוא נפל ממש מהר ולא הספקנו לעשות כלום לפני שהוא פגע בקרקע אז כשהוא התרסק רצנו אליו הכי מהר שיכולנו.

הוא שכב על שפת האגם חצי במים, הבגדים שלו היו שרופים והוא היה מכוסה פיח, היד שלו הייתה מעוקמת בזווית לא טבעית. העיניים שלו היו עצומות והוא לא זז. בהתחלה היינו בהלם ולא ידענו מה לעשות. הרמיוני הייתה הראשונה שהתאפסה על עצמה, היא נגשה אליו מיששה לו את הצוואר והכריזה