מקל סוכר
הוואנשוט מתורגם מתוך ספר בשם 'Candy Cane' ונמצא כאן בוואטפד.
קריאה מהנה
זה היה יום יפה, הארי ודראקו יצאו לטיול נחמד בעיר, אוחזים ידיים.
עבר הרבה זמן מאז המלחמה והם באמת התבגרו עכשיו והתבגרו הרבה יותר.
"תראה, דראקו!" אמר הארי בהתרגשות. "מה?" שאל דראקו, מסתכל לאן שהארי הצביע. הארי הצביע על חנות הממתקים ודראקו נאנח. "אתה יודע שאני שונא את הדברים האלה" הארי התנפל, ועכשיו נתן לו עיני גור.
"טובב" דראקו נאנח והארי קפץ בהתרגשות מעלה ומטה כמו ילד קטן, ותפס את ידו של דראקו, גורר אותו לחנות, כשדראקו נגרר מאחוריו בחוסר רצון.
הארי נכנס לחנות. הוא הרגיש שוב כמו ילד. אבל אף אחד מדברי הקוסמים לא היה שם, מכיוון שזה היה מחוץ להוגוורטס.
"סוכריות, גומי, כדורי פיז, ליקריץ!" אמר הארי בהתרגשות והלך לאורך כל האי. דראקו פשוט גלגל את עיניו והביט בו בשעמום.
דראקו נאנח והחליט להסתכל סביבו. הארי לקח הכל. פשוטו כמשמעו. הארי הלך לאורך המדפים, לקח את כל מה שראה. "סוכריות על מקל, ממתקים, דובי גומי, אני בשמיים!" דראקו נאנח ופשוט החליט לעקוב אחריו, הולך יחד עם זה.
אחרי שהארי כמעט הביא את כל החנות, הוא ניגש לדלפק. הגברת פשוט הרימה לו גבה. "פה מתוק, הא?" היא שאלה, שפתיה נוצרות כעת לחיוך חצוף. "כן, בוודאי" הארי גיחך "ובכן יקירי, אתה די מתוק למראה בעצמך" היא אמרה כשהיא מעפעפת בריסיה, רוכנת קדימה כדי להראות את המחשוף שלה.
"מצטער, הוא נשוי" אמר דראקו וניגש אליהם. הוא נעץ בה מבט. הגברת נאנחה. "שלושים, תודה" הארי מסר לה את הכסף ויצא בהתרגשות עם ידיים מלאות. הוא תפס מעט ליקריץ והחל לקרוע ממנו חתיכות.
דראקו נאלץ פשוט לגלגל את עיניו כשחזרו הביתה. ברגע שהם סוף סוף הגיעו דראקו פתח את הדלת. שניהם הולכים פנימה.
"נסה קצת!" אמר הארי והושיט לו קצת ליקריץ. "טובב, רק בשבילך" אמר דראקו ונגס בזה. הארי בהה בו בציפייה, עם חיוך קורן. דראקו בהה בליקריץ. "זה ... בסדר" דראקו משך בכתפיו, נגס בה עוד נגיסה גדולה.
כעבור שעה דראקו קפץ על המיטה כמו ילד. הארי צפה בו בתמיהה. "דראקו .. נא לא להרוס את-" הארי שמע סדק חזק כשנכנס פנימה. ".... מיטה" הארי אמר, נאנח
"אופס." דראקו צחקק וקפץ מהמיטה. "מיטה חדשה?" דראקו החל לרעוד ללא שליטה, והיה עכשיו מאוד קופצני. "יש כבר ממתקים?" דראקו שאל, "אכלת הכל" הארי אמר, ... באכזבה.
"אתה יכול להביא לי עוד קצת?" שאל דראקו, כשהוא משתמש בעיני הגור שלו על הארי הארי גלגל את עיניו "אני אקח את כל החנות" אמר הארי בסרקזם. "גדול! אני אחכה!" הארי רק הניד בראשו ויצא החוצה.
כשחזר דראקו אכל. סלרי? לא רק זה, הוא פירק את הספה וחיפש עוד ממתקים, כולל הארונות שהיו עכשיו פתוחים, כולל מדיח הכלים. וואו. זה היה כמה שהמצב שלו היה גרוע.
"דראקו .. למה שיהיה ממתק במדיח הכלים?" "לא חיפשתי סוכריות במדיח הכלים, פשוט התחשק לי לפתוח את זה!" אמר דראקו, ניגש לחבק את הארי בחוזקה. "הבאת לי ממתקים?! כמה מתוק!" הארי מצמץ. "רק ביקשת ממני לרדת לחנות ולקחת עוד .."
"קנית?" שאל דראקו וצחק.
"עכשיו זה לא כמוני!" הארי הושיט לדראקו את קערת הממתקים שלו. להארי היה עוד כמה בכיס לעצמו, אבל הוא, כמובן, לא אמר לדראקו את זה.
הארי צפה בתמיהה כשדראקו פותח את החבילות בהתרגשות. היו כל מיני. ממסטיק ועד סוכריות חמוצות. הארי איחל לעצמו באופן שמעולם לא הכיר לו את זה, אז זו הייתה אשמתו שלו. הארי החל לסגור את דלתות הארון ואת מדיח הכלים.
"אל תסגור אותם!" דראקו צווח. הארי עצר, ובהה בו. אולי ארצה לפתוח אותם שוב "
אמר דראקו בעודו אוכל את מקל הסוכר שלו. הארי נאנח והשאיר אותם פתוחים.
"אתה באמת כועס, לא?"
"כן" דראקו הנהן במשך דקה ארוכה מאוד. הארי פשוט נאלץ לחייך. דראקו היה די חמוד כשהוא סובל מיותר מדי סוכר. הארי הלך לכיוון חדר האמבטיה
"לא הייתי נכנס לשם!" קרא דראקו.
"מה עשית?" שאל הארי בעודו ניגש. דראקו פשוט המשיך לנשנש את מקל הסוכר שלו וצפה בהארי.
הארי פתח את הדלת ומים היו על הרצפה.
"דראקו!" הארי צרח.
"כן גברתי?" שאל דראקו בעודו ניגש.
"אתה מנקה את זה! אין עוד ממתקים!"
אז זה היה קצר ונחמד והיה לי זמן לזה...
מוזר אבל חמוד😂
ולא היה לי זמן לעבור עליו, במיוחד עכשיו, באמצע שיעור מתמטיקה.. אז מקסימום אני אעבור עליו שוב אחר כך, סליחה מראש.
שיהיה לכם יום מתוקק
אוהבת, ג'ולי
YOU ARE READING
דרארי//פאנפיקים מתורגמים
Short Storyפאנפיקים מתורגמים של דרארי *אזהרה! התרגום ברמה מאוד נמוכה אז אני מבקשת לא לצפות לכלום😂 אני בתהליכי תרגום מחדש •דרארי •18+ boy& boy• •מקום 1 בוואנשוטים- 20 בינואר/2021 •מקום 1 בתרגום- 20 בינואר/ 2021 •מקום 1 בdrarry- בינואר 23/ 2021 •מקום 1 בפאנפיקי...
