My color

פרק 38

נקודת מבט ליאור:
היום אני ואופל חצי שנה ביחד. חצי שנה של אהבה, אני באמת אוהב אותה. אני זוכר את היום שהיא הכניסה אותי לחדר של כל הציורים שלה, הייתי בהלם מהכישרון שלה, מהדיוק, מכמות הציורים שהם נטו שלנו, רגעים שלנו, ואפילו ציורים רק שלי. הייתי מופתע. היא מציירת כל כך נכון ומושלם שאפשר באמת לראות את הרגשות שלנו, את המילים שאמרנו באותם רגעים.
היו שם גם ציורים שלא קשורים אליי ולזוגיות שלנו שהם היו גם כן מושלמים ומדוייקים אבל לא הבנתי את המשמעות שלהם, לא הבנתי למה ציירה דווקא את זה-כמו עוד כמה דברים שאני לא מבין בקשר אליה אבל היא עד היום גם לא סיפרה לי את מה שאז נטע אמרה לי שצריך לתת לה זמן, עוד כמה זמן?

אופל הספיקה להכיר את ההורים שלי, הם באו בכמה שבתות שהיא באה אליי. הם אהבו את אופל מאוד ושמחו להכיר אותה, היא הייתה מדהימה איתם אבל היא תמיד מדהימה.

לכבוד החצי שנה שלנו, ביקשתי מויקי, אמא של אופל שתשמור על יובל אצלהם כדי שנוכל לחגוג בינינו, לבד. כמובן שויקי שמחה מאוד והסכימה.

ארגנתי את הכל כבר במשך שבועיים, ליעד עזר לי מעט. נשארו לי כמה אירגונים אחרונים והכל מוכן.

.
החלטתי לעשות משהו רומנטי שלי ושלה, וחשבתי שהכי קרוב לזה זה יהיה אצלי בבית.
הזמנתי שף פרטי, הבית היה מלא בורדים אדומים, נרות עם ריח טוב, עלי כותרת אדומים על הריצפה ובכל מיני מקומות, בלונים ענקיים עם כיתוב של 'אני אוהב אותך' תלינו על החלון של הסלון מרפסת, מלא בלוני הליום בצורת לב בצבע אדום מילאו את חלל הבית.

זהו, הכל מוכן, יובל כבר אצל אופל בבית מהצהריים ואני מיד הלכתי להתארגן.
עשיתי מקלחת חמה וטובה, כשיצאתי התנגבתי, שמתי בוקסר שחור ולבשתי מכופתרת שחורה שהבליטה את השרירים שנוצרו בעזרת המון כושר, לבשתי ג'ינס אפור ונעלתי נעלי ואנס שחורות.
ענדתי את השעון הכסוף שלי, סידרתי את השיער מעט, ושמתי את הבושם שאני אוהב.

אני מוכן, השף יוסי כבר נמצא והתחיל במלאכתו. מה שנשאר זה לחכות שאופל תגיע.
לא עבר הרבה זמן עד שדפיקות נשמעו בדלת, ידעתי שזאת אופל שהגיעה, לקחתי ורד אדום אחד ורק אז הלכתי ופתחתי לה את הדלת.
בזמן שהיא נכנסת ושנינו מחוייכים הבאתי לה את הורד והיא לקחה אותו כשהיא מביטה בי במבט שאני הכי אוהב אצלה, עם חיוך ענק שחושף שיניים יפות ולבנות ועיניים שמביטות בי באהבה והערצה.
היא לבשה חולצת גולף עם שרוולים ארוכים בצבע בז' עם חצאית קצרה מידיי לטעמי ועם ריצרץ לאורך החצאית, היא נעלה מגפיים עם עקב קטן מאוד ובצבע שתואם לחולצה.
היא ענדה עגילי חישוק בצבע זהב ושמה את הצמיד והשעון שקניתי לה ליום הולדת.

"אהובה יפה שלי" נישקתי אותה, כמה שחיכיתי כל היום הזה לרגע הזה, לנשק אותה.

כשהתנתקנו מהנשיקה היא קלטה את כל הבלונים והפרחים היא הייתה בהלם ולאחר שסרקה הכל היא הביטה בי עם עינייה החומות והיפות שאני כל כך אוהב שהיום הן עם מסקרה בריסים מה שמבליט אותן יותר "אתה לא אמיתי" מלמלה בשוק ואני ציחקקתי מעט.