מאוהבת בלוחם

5- כל כך יפה

נ.מ סטיב:
אני יושב בחדר כולי אדרנלין ואני לא מצליח לישון למרות שכל הגוף שלי מותש, הראש שלי לא מפסיק לחשוב על מלודי, היא כל כך יפה, היא לא יוצאת לי מהראש ואני לא מבין למה.
לא מפסיקות לרוץ לי תמונות שלה, כשהיא טיפלה בגיא, היא הייתה כל כך מרוכזת לא פספסה שום דבר וזה היה האירוע הראשון שלה, וואלה מרשים.
הלכתי בחדר הלוך חזור ניסיתי להרגיע את עצמי אבל האדרנלין פשוט לא ירד.
תפסתי את הנשק שלי ויצאתי מהחדר לכיוון המרפאה לא יודע למה הלכתי לשם בלי לחשוב, הראש היה מנותק רק הרגליים הלכו בלי שום מטרה.
הגעתי למרפאה והיא הייתה שם, סידרה הכל והשיבה את כל המקום לקדמותו, היה נראה שהיא מותשת ורוצה לישון.
״את נראית עייפה״ אמרתי בלי שום הודעה מוקדמת. היא הרימה את ראשה רצתה לראות מי הקול המסתורי שמדבר אליה.
״כן היה יום מטורף אני ממש עייפה״ היא אמרה, הסתכלתי עליה לא מצליח להוריד את המבט ממנה והיא השפילה את מבטה, התקדמתי אליה ועוד לפני שהיא הספיקה להתרחק היא כבר הייתה כלואה בין קיר לידיים שלי והראש שלה היה מושפל למטה, הרמתי את ראש עם היד שתסתכל לי בתוך העיניים, ״ אני חייב להבין איך זה שאת כל כך יפה וכל כך חסרת ביטחון״ אמרתי לא מצליח לקרוא את מה שעובר עליה.
״מאיפה לך שאני חסרת ביטחון״ היא אמרה בקול חלש שרק מבקש שיגנו עליו
״ההשפלות מבט, הרתיעה ממני, הקול החלש שלך, הרעד שעובר בך כשאני מתקרב והרשימה עוד ארוכה״ אמרתי ממשיך להסתכל לתוך עיניה לא נותן לה להזיז את המבט, ״למה כל כך קשה לך להביט לאנשים בעיניים״ אמרתי לה לא מבין ״ כי העיניים הן אמיתיות מדי, חושפות את האמת הכי כואבת שיכולה להיות״ היא השיבה.
״העיניים הן שקרניות״ השבתי בחזרה.
״זה לא נכון, העיניים הן האמירה הכי תמימה וחד משמעית שבן אדם יוכל לקבל, צריך פשוט להיות אמיץ מספיק כדי לראות את זה, לי אין את האומץ״ היא אמרה בקול חלש ועדין, הסתכלתי עליה לכמה שניות מנסה לצרוב את המבט התמים והטהור שלה.
בלי לחשוב פעמיים ריסקתי את השפתיים שלי עליה, היא ניסתה להדוף אותי ותפסתי את שני ידיה מעל לראשה ביד אחת שלי וביד השניה קירבתי אותה אליי כמה שאני יכול, רציתי להרגיש כל חלק וחלק בגוף שלה, נשכתי את שפתיה כדי להכאיב לה היא פלטה אנחת כאב וניצלתי את זה כדי לחדור עם לשוני ״סטיב בבקשה״ היא אמרה באנחה וישר הפסקתי, השתחררתי ממנה.
״אם את לא רוצה את זה, זה לא יקרה״ אמרתי בנוקשות, ״זה לא מה שהתכוונתי״ היא אמרה והשפילה את ראשה, הסתכלתי עליה מבולבל לא מבין מה כוונתה
״אז מה הייתה הכוונה״ שאלתי לא מבין והתקרבתי אליה שוב, כלאתי אותה שוב בין שני ידיי לא משאיר שום מרחק בינינו, לא מאפשר לה לברוח מזה ״בואי אני אסביר לך, את לא יוצאת לי מהראש, אני לא נרדם, אני רק עוצם עיניים וכל מה שעולה לי זה הפרצוף היפה שלך, אז אני אשמח שתסבירי לי מה העניין כי לרצות אותי את רוצה בדיוק כמו שאני רוצה אותך״ אמרתי
״זה בן?״ שאלתי מנסה לקלוע, הסתכלתי על פניה והבנתי שקלעתי בול, גיכחתי לא מאמין שזה קשור אליו בכלל.
״זה חבר שלך כאילו?״ שאלתי מנסה להבין איפה אני נמצא, היא הרימה את ראשה ״מה לא לא מה פתאום״ היא מיהרה להגיד.
״אז מה הקטע כוסאמק מלודי את משגעת אותי״ צעקתי כבר לא מצליח לשלוט על העצבים שעולים לי, ראיתי את שאני מבהיל אותה אבל לא היה לי אכפת ,״ פשוט אני לא רוצה לפגוע בו, הוא החבר הכי טוב שלי״ היא אמרה משפילה את ראשה ואני הסתכלתי עליה וגיכחתי.
״באמת? זה התירוץ שלך?״ שאלתי בצחקוק, הסתכלתי עליה עוד כמה םשניות והיא שתקה, לקחתי את הנשק שלי ויצאתי משם עצבני אחושרמוטה
״ היי סטיב״ שמעתי מאחוריי וידעתי מי זאת.
״שלי מה את רוצה״ אמרתי בתוקפנות אין לי סבלנות לאף אחד, ״סתם, אני פשוט יודעת שעבר עלייך יום ארוך וחשבתי אולי לפנק אותך קצת״ היא אמרה כשהיא משחקת לי בחולצה, ראיתי מאחורה הזווית העין את מלודי רואה את כל המתרחש, וואלה לא אכפת לי.
״תהיי אצלי עוד שעה״ לחשתי לשלי והלכתי לכיוון החדר שלי.
נכנסתי למקלחת, הורדתי ממני את כל היום הזה, יצאתי עם מגבת מלופפת על מותניי ונשארתי ככה, שכבתי על המיטה וחיטטתי קצת באינסטגרם ״@melodi_bel_air עקבה אחרייך״ גיכחתי קצת והחזרתי לה עוקב, היא נעולה, וואלה כבר הרבה זמן לא ראיתי בחורה עם אינסטגרם נעול, לרוב כולן רוצות שכל גבר אפשרי בעולם יראה את התמונות שלהן. לפתע הייתה דפיקה בדלת, אמרתי לשרמוטה הזאת עוד שעה ״ מה לא מובן בתבואי עוד שעה״ אמרתי תוך כדי שפתחתי את הדלת וראיתי את מלודי ״ סליחה לא ידעתי שאמורה לבוא מישהי, אני אלך״ היא אמרה והסתובבה, תפסתי בידה וסובבתי אותה בחזרה אליי ״למה באת״ שאלתי ״לא משנה, אני לא רוצה להפריע לך, חברה שלך אמורה להגיע אני לא חושבת שהיא תשמח לראות אותי פה״ היא אמרה, ״שלי לא חברה שלי היא עוד שרמוטה שאני שוכב איתה״ אמרתי חצי מסביר והיא הנהנה בהבנה.
״עכשיו למה באת״ שאלתי ״ להתנצל״ היא הסבירה והסתכלתי לא מבין ״להתנצל?״ שאלתי ״כן, לא התכוונתי לפגוע בך, אני פשוט קצת קשה לי עם דברים האלה ו״ היא התחילה לדבר מהר במטרה להסביר ועצרתי אותה וגיכחתי.
״מלודי, זה אני שאמור לקבל ממך סטירה לא ההפך, ידעתי שזו הנשיקה הראשונה שלך ושזה חשוב לך, אם את דואגת שנפגעתי אז אל תדאגי אני לא נפגע מהדברים האלה״ אמרתי בחצי חיוך.
״בואי כנסי״ אמרתי לה מפנה לה את הדרך, היא עברה אותי וסגרתי את הדלת.
״אני באמת לא רוצה להפריע,אמרת שצריכה להגיע אליך מישהי״ היא אמרה בקול חלש ואני הסתכלתי עליה צוחק, הוצאתי את הטלפון והתקשרתי לשלי ״היי חתיך״ שמעתי את שלי כשהיא ענתה לטלפון ״שלי בוטל״ אמרתי ״מה אבל״ היא באה להגיד וכבר ניתקתי.
״אני הולך להתלבש״ אמרתי בחיוך כשראיתי את המבוכה על פניה.
שמתי טרנינג אפור ונשארתי בלי חולצה, חזרתי שוב לכיוונה וראיתי אותה מסתכלת מהחלון ״זה החיים שלך כבר שלוש שנים״ היא שאלה כשהיא עדיין בחלון, נעמדתי מאחוריה ושמתי את ידיי על אדן החלון כשכל יד נמצאת בצד אחד של גופה כך שהיא כלואה שוב בין ידיי ״עכשיו זה גם החיים שלך״ אמרתי גורם לה להבין, שהיא פה ולא יכולה לברוח לשום מקום.
״היא הסתובבה כך שפנינו היו סנטימטר אחד מהשנייה, ראיתי שהיא קצת נבהלה מזה אבל לא התרחקתי. ״את כל כך יפה״ אמרתי מסתכל ישר אל תוך עיניה והיא השפילה את מבטה שוב. ״את חייבת לדעת לקבל מחמאות, הייתי בטוח שאת רגילה לזה״ אמרתי מתקרב אליה עוד כדי להראות לה שאני רוצה אותה כל כך עכשיו ״לא רגילה בכלל״ היא אמרה הלחישה שכמעט ולא שמעו ״את באמת לא מודעת לכמה את יפה״ שאלתי מחכה לתשובה אך רק שתיקה הייתה בחדר.
הרמתי את סנטרה עם ידי כדי שתסתכל לי בעיניים ולא תוכל להתחמק מזה, ראיתי את הקושי שלה בלהסתכל לי בעיניים. ״מה כבר עשו לך שגרם לך לחשוב ככה״ אמרתי לא מבין איך היא יכולה לחשוב שהיא לא נראית טוב, אני מתחרפן הגוף שלי עולה באש, אני לא מצליח להבין למה היא גורמת לי, זה מעבר ללשכב איתה, אני רוצה אותה, כל חלק וחלק בה אני לא מפסיק לחשוב עליה, על הגוף הקטן והצנום שלה, על השפתיים שלה, הקול שלה.
היא רק הביטה בי, שרפה אותי עם המבט שלה, הרגשתי איך העיניים שלה חודרות לי לתוך הנשמה, אני צריך להפסיק, אני לא בשבילה אני אפגע בה היא עדיין הייתה כלואה בין ידיי ״אני צריך שתלכי״ אמרתי בהבנה שהיא עדינה מדי, אם אני אמשיך את זה אני ארסק אותה, היא לא ניסתה להבין, היא יצאה מהדלת והלכה.