9-הלילה שאחרי

2.2K 42 0
                                    

יצאתי מהמועדונית והסתכלתי לכיוון כל החבורה לוודא שמלודי ונאיה לא שם והן אכן לא היו שם. יצאתי משם והלכתי לכיוון המגורים שלי, נכנסתי וראיתי את נאיה יושבת על המיטה שלי.
״איפה היא״ שאלתי והיא הצביעה לכיוון האמבטיה ואז שמעתי גם את זרם המים והבנתי שהיא מתקלחת ואני הנהנתי.
״תשארי איתה פה הלילה אני אלך לישון אצל גיא״ אמרתי והיא הזיזה את ראשה ללא.
״מה לא״ שאלתי ״נראה לי שכדאי שאני אהיה זאת שתלך ואתה תשאר איתה, כל מה שהיא שאלה עד שהיא נכנסה להתקלח זה מתי אתה בא״ נאיה אמרה ואני הסתכלתי מבולבל.
״אני עוד לא יודעת בדיוק מה קורה ביניכם ותהיה בטוח שאתה הולך לספר לי בקרוב אבל בוא נגיד שהיא מעדיפה לראות אותך כשהיא יוצאת מהמקלחת, אני הולכת בינתיים להביא לה כמה דברים להלילה״ היא אמרה ואני הסתכלתי עליה בחיוך מודה.
היא יצאה מהחדר ואני התיישבתי על המיטה מחכה שמלודי תצא.
״נאיה את יכולה להביא לי מגבת״ שמעתי אותה אומרת בקול כל כך שברירי, זה היה נשמע כאילו היא עדיין בוכה.
קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון המקלחת עם 2 מגבות ביד.
דפקתי על הדלת והיא פתחה אותה קח שהיא מסתירה את גופה ורק ראשה מציץ מהדלת.
״אומנם אני לא נאיה אבל גם אני יכול להביא לך מגבת״ אמרתי בחיוך והושטתי לה את המגבות.
היא לקחה את המגבות והשפילה את מבטה מטה.
״זה בסדר אני מחכה לך פה בחוץ, נאיה הלכה להביא לך בינתיים פיגמה ועוד כמה דברים, עד אז יש לך שום חולצה שלי שאת יכולה לשים״ אמרתי והיא חייכה חצי חיוך וסגרה את הדלת.
לאחר חמש דקות היא יצאה מהמקלחת עם שיער רטוב והחולצה שלי שהגיעה לה עד אמצע הירכיים היא נעמדה באמצע החדר והייתה נראית קצת אבודה, היא השפילה את מבטה והייתה נראית אכולת בושה.
קמתי אל כיוונה והיא הסתכלה עליי מנסה להבין מה הצעדים הבאים שלי
עטפתי אותה בזרועותיי והיא התפרקה בבכי על חזי, החזקתי אותה יותר חזק, שתדע שאני לא אתן לאף אחד לפגוע בה.
היא כל כך עדינה ושברירית, הרגשתי שהיא נשברת לי בידיים כמו בובת חרסינה קטנה.
השתחררתי ממנה והיא הישירה את מבטה האדום אליי.
״אני לא יודע מה עובר לך בראש כרגע ואת האמת שכדי להשאר רגוע אני גם מעדיף שלא לדעת, אבל לא משנה מה את צריכה להבין שאין לך במה להתבייש ואין לך ממה לפחד״ אמרתי לה ואחזתי בשני לחייה עם ידיי.
״תגידי משהו, השתיקה שלך הורגת אותי״ אמרתי בקול חלש מנסה להוציא ממנה משהו רק שלא תכנס למחשבות בתוך עצמה אך היא עדיין שתקה.
״את רוצה שאני אלך ונאיה תשאר איתך?״ שאלתי והיא הזיזה את ראשה ללא.
״בבקשה תגידי משהו בייבי״ אמרתי מתחנן.
״אני לא מצליחה להפסיק לחשוב מה היה קורה אם לא היית מגיע״ היא אמרה בקול חנוק ובוכה ואני נשברתי רק מלשמוע על מה היא חושבת.
״כלום לא היה קורה כי אני הגעתי, וככה זה תמיד יהיה אל תשכחי את זה, אין לך ממה לפחד כי אני תמיד אהיה מאחורייך כדי לוודא שלא קורה לך כלום, אני שומר עלייך גם כשאת לא מרגישה את זה אני נשבע לך״ אמרתי וחיברתי את המצח שלה לשלי והיא אחזה בי.
נשמעה דפיקה בדלת ומלודי ישר התרחקה ממני ואני הלכתי לפתוח את הדלת, נאיה נכנסה עם שקית בשביל מלודי הסתכלתי עליה במבט מודה והיא חייכה אליי.
״טוב אז יש לך פה פיג׳מה, ומברשת שיניים ובגדים למחר, אם תצטרכי עוד משהו אז תתקשרי אליי אני אביא לך״ היא אמרה ומלודי חייכה אליה, נאיה הביאה לי חיבוק והלכה.
אני אסתובב, תחליפי לפיגמה שלך אם את רוצה והיא רק הנהנה.
הסתובבתי וחיכיתי שהיא תחליף לפיגמה שלה, היה אפשר לראות את גופה דרך המראה, היא שמה שורט קצר וראיתי את הסימנים הכחולים על הכתף שלה ועל היד, היא ניסתה לשים את החולצה ואז היא התחילה לבכות.
הסתובבתי ישר והלכתי לכיוונה ״מה יש?״ שאלתי בקול נמוך. ״אני לא מצליחה לשים את החולצה״ היא אמרה בקול חלש ״כואב לך?״ שאלתי והיא הסתכלה עליי חשופה לגמרי רק עם חזייה.
לקחתי את החולצה מידה והלבשתי אותה, נשקתי למצחה ונכנסתי להתקלח.

מאוהבת בלוחם Where stories live. Discover now