6-את שלי

2.9K 72 9
                                    

נ.מ מלודי:
עברו שלושה חודשים מאז שהייתי אצל סטיב בחדר, לא דיברנו שוב מאז, ניסיתי כמה פעמים אבל הוא התחמק מזה בקלות אז הבנתי את הרמז, בסופו של דבר הסכמתי לצאת עם בן, אנחנו כבר חודש ביחד, הוא חמוד והוא הכי טוב בשבילי. סידרתי עוד קצת את המרפאה ושמעתי את הדלת נפתחת, הסתובבתי כדי לראות מי זה וזה היה סטיב.
״אומייגאד, מה קרה לך ביד״ שאלתי כשראיתי את כל היד שלו מדממת בטירוף.
ניגשתי אליו ישר עם מגבוני חיטוי וניקיתי לו אותה.
״אימון סכינים״ הוא הסביר, גיא הקשיב לי, אמרתי לו שהוא צריך לעבוד על ההגנה שלו ואני גיכחתי.
״אתה יודע אם הסכין נשארה שלמה?״ שאלתי כדי שלא יהיה לו חלק תקוע בפנים
״כן כן זו הייתה שריטה ממש בקטנה״ הוא השיב ואני הנהנתי.
״טוב שב אני אחבוש לך אותה״ אמרתי והוא עשה בדבריי.
לקחתי יוד ותחבושת אישית רגילה ״זה הולך לשרוף קצת״ אמרתי מזהירה מראש ״אני חושב שאני אחיה״ הוא אמר בחצי חיוך ואני חייכתי בחזרה, חבשתי לו את היד והוא לא זז בסנטימטר, אני לא מבינה אין לבן אדם הזה תחושת כאב?
״אז את ובן אה?״ הוא אמר לפתע ואני לא עניתי.
״אל תנסה להבין״ אמרתי אחרי כמה שניות. ״אני לא״ הוא אמר בישירות.
״תודה על החבישה״ הוא אמר ובא לצאת ״סטיב״ אמרתי ועצרתי אותו הוא הסתובב כאילו אומר לי שהוא מקשיב ״אתה בסדר?״ שאלתי והוא הסתכל לא מבין ״היד כאילו, זה בסדר?״ אמרתי למרות שלא התכוונתי לזה רק רציתי לדעת אם הכל בסדר איתו.
״מה יש מלודי״ הוא אמר מתקרב אליי שוב. ״מה? לא כלום״ השבתי מיד מנסה להתחמק.
״אל תנסי להתחמק זה לא יעזור לך״ הוא אמר, ״מה יש״ הוא שאל שוב.
״אני לא אוהבת את בן, שיקרתי לעצמי שהוא הכי טוב בשבילי והוא יעשה אותי מאושרת אבל די רע לי״ הסברתי.
״למה רע לך״ הוא שאל, יופי מצאת באמת באיזה חלק במשפט להתמקד. ״כי אתה מתעלם ממני כבר מלא זמן״ הודיתי, אני רוצה את התשומת לב הזאת ממנו, זה עשה לי טוב, רציתי אותו שם. ״מלודי בואי לא נפתח את זה״ הוא ביקש ״אבל אני רוצה לפתוח את זה״ אמרתי.
״בשביל מה״ הוא שאל ואני שתקתי לא ידעתי מה לענות לו, להגיד לו ״כי אתה חתיך רצח ולא יוצא לי מהראש״ לא בא בחשבון בכלל
הוא התקרב אליי ואני לא זזתי ממקומי הוא תפס בידי ומשך אותי אליו כל גופי היה צמוד אל גופו וגם מחט לא הייתה יכולה לעבור.
״אני יודע שאת רוצה אותי, ואני יודע שבכל נגיעה שלי הגוף שלך עושה סלטות באוויר, ואם להגיד את האמת, אין לך מושג אפילו מה בא לי לעשות לך, את כל כך יפה וכל מה שאני חושב עליו זה הגוף שלך במיטה שלי, אני נותן לך בדיוק עד היום בערב להפרד מהאידיוט הזה, כי את שלי״ הוא לחש קרוב לאוזניי והצמרמורות שעברו לי בגוף לא רצו להפסק, הסתכלתי עליו, הוא הכריח אותי להסתכל בתוך עיניו, ניסיתי להבין מה קורה בראש שלו אבל כלום, הבן אדם חידה.
״סטיב בבקשה תפסיק״ אמרתי בקול חלש.
״את רוצה שאני אפסיק?״ הוא שאל שוב לוחש לאוזניי ושוב גורם לצמרמורות הארורות האלה, הייתי כל כך מהופנטת שהדבר היליד שהצלחתי להוציא זה הנהון עם הראש.
״אני אגיד לך מה הבעיה, אני רואה אותו נוגע בך וכל הגוף שלי עולה בעצבים, אני כבר יומיים מדמיין איך אני מזיין אותו מכות רק בגלל שהוא נוגע בך״ הוא אמר לא מסתיר שום מחשבה שעולה בראשו.
״אני איתו לא איתך״ אמרתי מנסה להעביר איזושהי נקודה למרות שהדבר היחיד שאני רוצה שיקרה עכשיו זה שהוא ינשק אותי.
״תעזבי אותו״ הוא אמר בתוקפנות כאילו מציב לי עובדה.
״סטיב אתה מתעלם ממני חודש, אתה לא יכול פשוט להגיד לי משום מקום לעזוב אותו אין לך את הפריווילגיה הזאת״ אמרתי בעצבנות.
״בייבי אל עצבני אותי, שתינו יודעים שאת מדברת מאגו כי כל הגוף שלך כרגע מבקש ממני לנשק אותך״ הוא אמר מחזיק בסנטרי ומנסה להבהיר לי את המצב.

מאוהבת בלוחם Where stories live. Discover now