פרק 4

800 45 9
                                    


*נקודות מבט אדריאן*
רצתי אל בית החולים
מרינט התעוררה??
תום אמר שעוד לא...
נאנחתי והתיישבתי על הכיסא בעצבים רק מחכה לראות אותה מסמיקה ולשמוע את המילים שכל הזמן מתבלבלות לה.
אני אוהב אותה ככ
רגע מה
מה?!?!?
היא רק ידידה...
פלאג: אתה בטוח בזה ילד?
פלאג תחזור מהר לכיס שאף אחד לא יראה אותך!!
פלאג: אתה מסמיק.
לא אני לא!!

*נקודת מבט אליה ונינו*
נינו ואליה: רגע מה קרה פה??
חתול שחור ( עם המופלא של החיפושית): השתלט עליכם אקומה אבל עכשיו אתם בטוחים.
נינו ואליה: חתול שחור?
חתול שחור ( עם המופלא של החיפושית): כן זה אני
נינו: איפה החיפושית?!?
חתול שחור ( עם המופלא של החיפושית): אני לא יודע, אבל אני סומך עליה. הכל יהיה טוב.
נינו ואליה: אוקיי, תודה חתול שחור
חתול שחור ( עם המופלא של החיפושית): אין על מה, אני חייב ללכת. להתראות!
*אליה ונינו חוזרים לבית החולים*

*בית החולים, נקודת מבט סבין*
ילדים, דאגתי לכם!
איפה הייתם?
אדריאן: בצילומים
אליה + נינו: היינו צריכים לנשום אוויר קצת...
בואו תאכלו
אנחנו לא רעבים אמרו בפה אחד
אתם כאן מהבוקר, אם לא תאכלו אבקש מהרופאים שיחברו לכם אינפוזיה! אני לא רוצה עוד ילדים מאושפזים אז בבקשה ממכם אמרתי עם דמעות בעיניים.
בסדר... הילדים אמרו
חייכתי וקניתי להם אוכל

*נקודת מבט תום*
הרופא שאחראי על מרינט: שלום, אתה אבא של מרינט דופן צ'אנג?
תום: כן, יש משהו חדש?!?
הרופא שאחראי על מרינט: היא יצאה מהניתוח אבל כלום לא בטוח עדיין.
תום: *דמעות עולות*
הרופא שאחראי על מרינט: תתכוננו לגרוע ביותר...
תום: אני יכול לראות אותה בבקשה?
הרופא שאחראי על מרינט: כמובן, היא נמצאת בחדר 118.

*נקודת מבט סבין*
יש משהו חדש?
כן, ענה לי תום.
בבקשה תקשיבי לי עד הסוף.
הרופא אמר שנתכונן לגרוע ביותר
*דמעות התחילו לזלוג מעיניי*
סבין אל תבכי בבקשה ממך
אנחנו יכולים ללכת לראות אותה
היא נמצאת בחדר 118 בואי איתי
תיהיי חזקה, מרינט היא לוחמת. היא תישאר איתנו.
אני אלך להודיע לילדים תום, אני אוהבת אותך.
גם אני אותך.

ילדים! אפשר לראות את מרינט, בבקשה מכם תכינו את עצמכם לגרוע ביותר אבל תמשיכו להאמין שמרינט תנצח את זה, היא חזקה!
בואו אחריי.
*נקודת מבט כללית*
סבין ואליה נשברו על יד מרינט, הן בכו כמו שלא בכו בחיים.
למה היא לא קמה?!? לחשה אליה בבכי
תום אדריאן ונינו צפו בהם מהצד והידיעה שהם לא יכולים לעשות כלום אכלה אותם מבפנים
אדריאן ביקש מתום אם הוא יכול להישאר עם מרינט לבד קצת
תום הופתע אך הסכים.
*נקודת מבט אדריאן*
ביקשתי מתום להיות עם מרינט לבד
אני אפילו לא מבין למה ביקשתי את זה
הוא היסס קצת אך לבסוף הסכים לי
תודה תום.
*כולם יוצאים מהחדר*
מרינט, אם את שומעת אותי תעשי לי סימן
בבקשה ממך
תמצמצי
תזיזי אצבע
תעשי משהו!
*לא קורה כלום*
מרינט *מתחיל לבכות*
אם תלכי, מי ישאר לי?
אמא נעלמה
החיפושית הביאה לי את המופלא שלה ואפילו לא השאירה לי הודעה
אבא שלי מתעלם ממני וקר אליי
את היחידה שגרמה לי להרגיש שייך בבית הספר
בזכותך למדתי מה זה אומר חברוּת
אני אשבר בלעדייך צעקתי
*אומנם הקשר שלנו לא מאוד חזק אבל היא חשובה לי כלכך*

אני אוהב אותך!!
נראלי.¿
באמת אמרתי את זה עכשיו?
אבל... מה עם החיפושית?
אדריאן זה לא מה שחשוב עכשיו תתאפס על עצמך!

⚠️🔞
*נקודת מבט אליה*
נינו...
אני רוצה אותך עכשיו
נינו: אליה זה לא הרגע המתאים , לא היום.
בבקשה נינו
נינו: את יודעת כמה שאני רוצה את זה אבל זה לא יקרה. הרגשות שלך מבלבלים אותך כרגע אני רוצה שזה יקרה כשתשומת הלב שלך תיהיי מאה אחוז עליי, בבקשה תביני אותי.
אוף בסדר...
נינו: אפשר נשיקה לפחות?
תמיד
*נקודת מבט נינו*
*שיחה בין אדריאן לנינו*
אליה מבולבלת מהרגשות שלה לגבי המצב ורק מחפשת הסחת דעת, אנחנו כבר שנה ביחד אחי
אני כלכך רוצה את זה אתה מבין?
אבל זה לא הרגע הנכון בשבילנו...
*אדריאן מסמיק*
״תראה אחי אני בטוח שבסופו של דבר זה יגיע, אני חושבת שעשית את ההחלטה הנכונה.״
כן גם אני אמרתי לאדריאן.
תגיד, למה אתה מסמיק חחחח
אנחנו כבר בני 17 אתה יודע... זה נורמלי שזה יקרה.
רגע אין מצב
אתה בתו-
״סתום!!״
אדריאן אמר ושם את היד שלו על הפה שלי
אדריאן?! זה שכל הבנות רוצות?
איך זה קרה
״כשזה יקרה זה יקרה, אני רוצה שזה יהיה משהו מיוחד לא סתם הוא אמר...״
טוב אני הולך לבדוק מה עם החברה שלי, ביי אחי.


*נקודות מבט אדריאן*
פלאג זה עד כדאי כך נורא שני עדיין בתול?
פלאג: אההההה אני לא מבין בזה
טוב אין לי במה להתבייש, כשזה יקרה זה יקרה!

⚠️🔞 סיום קטע

*נקודות מבט תום*
מרינט שלי, ילדה שלי, בבקשה תקומי
אני מאמין בך
כולנו מאמינים בך.

-סיום-

אשמח שתצביעו לפרק.
אוהבת❤️

One love, two identities//המופלאהWhere stories live. Discover now