One love, two identities//המופלאה

פרק 20

ממליצה לקרוא את פרק 19 שוב כדי להיזכר בעלילה.
מזכירה שזה שנתיים אחורה, פגישה ראשונה של חתול שחור ומרינט.
-
מרינט עצמה את עיניה ונתנה לחתול שחור לשאת אותה בידיו.

היא הרגישה בטוחה איתו גם ללא כוחותיה, סמכה עליו במאה האחוזים בזמן שעבר במהירות בין גגות העיר.

״אני כבר חוזר, אל תפתחי את העיניים עדיין!״

אמר חתול שחור בזמן שהניח את מרינט על משטח מחוספס.

מרינט לא פתחה את עיניה כמו שביקש ממנה ונרגעה קצת מסערת הרגשות שהציפה אותה כמה דקות לפניי.

בזמן שהיא מחכה חתול שחור קלט מוכר גלידות בזווית עיניו ובמהירות הלך לקנות גביע לו ולמרינט.

״שלום לך, חתול שחור! פעם ראשונה שאני רואה אותך כאן. חכה רגע ואבחר את הטעימים בשבילך!״

למה הוא בוחר לי את הטעמים?

״האמת שהגלידה לא בשבילו, אלא בשביל חברה שלי. היא מעט עצובה היום.״

״מאוד נחמד מצידך, אכין גם לה כמה כדורים.״

בזמן שמוכר הגלידה מסדר את כל הכדורים בגביע חתול שלור נשען על הספסל לידו ומתח את השרירים, היה לו יום מעייף בבית הספר והוא עדיין לא הבין מה קרה למרינט שגרם לה לבכות בצורה הזאת.
גם בבוקר היא התנהגה לא כהרגלה.
אולי היא תיפתח אליו יותר כחתול שחור.

״מוכן! אני מקווה שאתה וחברתך תהנו.״

תודה א-...״

״אנדרה, שמי הוא אנדרה!״

״אנדרה. תודה.״

•

״חזרתי, מצטער שזה לקח הרבה זמן״

״אני יכולה לפתוח את העיניים?״

״הו אלוהים את עדיין עם עיניים סגורות! כמובן שכן, אני מצטערת״

״חחח אין על מה להצטער היה נחמד להתנתק מהעולם לכמה דקות.״

״אני מקווה שתאהבי את הטעמים, לא אני בחרתי אותם אבל הגלידה נראית מעולה.״

מרינט לקחה את הכפית וטעמה מהכדור האדום קודם.

״דובדבן ממ..״

״יש עוד כפית?״

״אני אחפש בשקית״

מרינט הפכה את כל השקית ולא מצאה דבר, כנראה החתול השחור הפיל בדרך חזרה את הסכום.

״טוב אני לא מוצאת אבל תוכל לאכול משלי זה בסדר״

״את בטוחה?״