פרק 13

667 42 7
                                    

*נקודת מבט כללית*

״פלאג, הסר ציפורניים!״

אדריאן נכנס למקלחת אחריי היום הקשה שעבר עליו, שוטף ממנו את כל העצב ומנסה לחשוב על כל דבר שיכל, רק לא על מרינט.

''ידעתי, אני לא מספיק טוב בשבילה.
אני לא מספיק טוב בשביל אף אחד!


(*הערת הכותבת - אדריאן, אם אתה תמשיך לזלזל בעצמך אני אהרוג אותך בסוף הסיפור❤️*)

אני יכול רק לקוות שבבית ספר אצליח לדבר איתה, היא צריכה לדעת שאהיה שם תמיד בשבילה, אם לא בתור חתול שחור אז בתור אדריאן.''

אדריאן ניסה להירדם ולא הצליח, לבסוף הוא החליט לצאת החוצה לנשום אוויר. אולי זה יעזור לו..

״פלאג, ציפורניים״

״בשעה הזאת אדריאן?!? אאאא~״

״מרינט למה עשית את זה?
הרי אמרת שאת אוהבת את החתול השחור..״

״טיקי אני באמת לא רוצה לדבר עכשיו, מצטערת.״

״טיקי, נקודות!״

החיפושית הסתובבה ברחובות וקפצה בין בניינים בעזרת  היויו שלה.

אחרי זמן מה היא ראתה את החתול השחור, הבן אדם האחרון שקיוותה להיתקל בו.
היא ניסתה להתחמק ממנו אך הוא שם לב אליה.

החתול השחור שמח שראה את החיפושית כי רצה לדבר איתה.
הוא הגיע אליה תוך חצי דקה בעזרת המקל שלו.

החיפושית בדיוק התכוונה לעזוב כשחתול שחור הגיע אך החתול השחור התנגש בה והם נכנסו למצב מעט מביך ומסובך..

החיפושית בדיוק התכוונה לעזוב כשחתול שחור הגיע אך החתול השחור התנגש בה והם נכנסו למצב מעט מביך ומסובך

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

״את ממש אוהבת לקשור אותנו אה?״

״אין לי חשק לזה עכשיו חתול שחור״

החיפושית שיחררה את היויו שלה מהחתול השחור והתיישבה איתו על אחד מהגגות שמשקיפים למגדל אייפל.

״מה קרה חיפושית?״

״אני...״

״היה לי איזה קטע עם מישהו, ואני חושבת שדיי סיימתי את זה כרגע..״

״כנ״ל״

החיפושית העמידה פנים שהיא לא יודעת מה קרה לפני כמה שעות בינה לבין החתול השחור ושאלה אותו:

״באמת? מה קרה?״

״זוכרת את מרינט?״

״ברור! הבחורה שכבשה את ליבך״

״כן...
היא נפרדה ממני..״

״הו-
אני מצטערת חתול שחור
כנראה שעל שנינו עבר יום לא קל..״

״אין לך על מה להיצטער לא עשית כלום..
זה באמת כואב את יודעת?
אני אוהב אותה..״

החיפושית הרגישה את הדמעות שעמדו להתפרץ, והבינה שהיא חייבת לחזור לביתה.
היא לא מוכנה שהחתול יראה אותה בוכה, לא שוב.

״חתול אני חייבת ללכת..
תיהיה חזק, הכל יסתדר בסוף.
אני מבטיחה.״

החתול השחור עצר את החיפושית ותפס בידה לפני שהיא הספיקה לעזוב.

״חכי-!״

הוא קירב אליו את גופה העדין ולחש באוזנה:

״חיפושית, אני כאן בשבילך תמיד את יודעת נכון?
את לא צריכה להתמודד עם הכל לבד
בשביל זה אני כאן.״

״תודה חתול״

החתול השחור נשק לחיפושית במצחה ושניהם חזרו לביתם.


סיום

אני יודעת שהפרק היה משעמם וקצר, אני במחסום כתיבה רציני;((

אשמח שתצביעו לפרק3>
דרך אגב, תודה רבה על 1,000 צפיות!
אוהבת❤️

One love, two identities//המופלאהWhere stories live. Discover now