Strange is the best

פרק 3

נק מבט-אמילי

סיימנו לאכול ופינינו את השולחן
באתי לפתוח את הדלת עד ששמעתי "לא שכחת משהו"כולם אמרו בטון מרמז ואני עשיתי פרצוף שואל
"אני לא אוהב אותך עם זה אבל אם אני לא אגיד לך את זה את תהרגי אותי....שכחת לשים עדשות"אמר מייקל "תודה מיי אני אעלה למעלה לשים אותם בינתיים תלכו למכונית"אמרתי והם הינהנו ועליתי למעלה שמתי את העדשות,
הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי
"ככה זה הכי טוב"בדקתי איך אני נראת פעם אחרונה
וירדתי למטה למכונית של אריאל

המכונית

המכונית מבפנים

עליתי למכונית והתחלנו לינסוע
"מתרגשת להתחיל כיתה יא אמ"
שאל שון "כן..כאילו לא אכפת לי
זה אותה מורה אותם התלמידים"עניתי "איך אתה עם להיות כיתה יב"שאלתי את שון
"אותו דבר חוץ מזה שיש תלמיד חדש בכיתה שלי"ענה "נו אולי תכיר חבר חדש" אמרתי מתרגשת,
תמיד הייתה לי בעיה ליהקשר לאנשים חדשים אז אין לי כל כך הרבה חברים,בתכלס אין לי חברים חוץ מליאו החבר הכי טוב שלי אבל הוא עזב לפני 4 שנים לארצות הברית,אנחנו מדברים כל יום אבל בחודש האחרון הוא לא עונה לי וזה ממש מדאיג אותי
"אמ...אמ..אמילי!!"שון קרא לי והוציא אותי מהמחשבות
"מה למה אתה צועק לי באוזן"עתצבנתי עליו "כי אני קורא לך כבר 5 דקות ואת לא עונה לי,קרה לך משהו?"שאל אותי בדאגה "לא סתם שקעתי במחשבות מה רצית?"שאלתי "אמרתי שאם קורא משהוא את באה עלינו,את יודעת איפה אנחנו יושבים בקפיטריה נכון?"אמר
"כן אם יקרה משהוא אני באה אליכם,אתם יושבים בשולחן המרכזי בקפיטריה נכון?"שאלתי "כן אבל אני ודן בכיתה שלה אז לא יקרה כלום נכון דן?"אמר אלכס" נכון"
ענה דן למה שאלכס שאל
ובדיוק הגענו לבית ספר "ביי בנים תשמרו על אמ כמו שצריך אה"
אריאל הזהיר "כן המפקד!" כולם אמרו פה אחד והצדיעו "משוחררים"אמר אריאל "למה יש לי אחים מטומטמים"לחשתי אבל הם שמעו את זה "תקראי לאח שלך מטומטם לא לי"אמר שון בילדותיות
עד שהבין מה אמר היה מאוחר מידי כי כל אחד נתן לא מכה בראש
ואני בצד היתפוצצתי מצחוק
והתחלנו להתקדם לבית ספר"רגע תמשיכו אני צריכה לדבר עם ארי(אריאל)"אמרתי והלכתי לאריאל לפני שהספיק לנסוע "ארי"קראתי לו והוא הסתובב "קרה משהו קטנה?"
שאל אותי בדאגה"לא קרה כלום אבל מישהו מהמיוצגים שלך באים היום?"שאלתי אותו כי בגלל שהוא מפיק אז הוא מיצג הרבה וליפעמים הם באים אלינו להקליט כי יש לנו חדר מוזיקה בבית,או סתם לדבר איתנו"תאמת שכן,נער אחד רוצה להקליט שיר, שכחתי לשאול אותך אם זה בסדר?"שאל כי הוא יודע שאני לא אוהבת אנשים חדשים אז הוא תמיד מודיע לי"לא זה בסדר שהוא יבוא רק מתי הוא בא?" שאלתי כי רציתי גם להיות בחדר מוזיקה בלי שאף אחד ידע "נראלי בסביבות 14:00"אמר "טוב תודה ארי" אמרתי וחיבקתי אותו "אם קורה משהו תלכי יש לבנים טוב?"שאל והנהנתי,נפרדתי ממנו והלכתי לשער של התיכון
ראיתי את אלכס ודן מחכים למשהו והם עמדו עם הגב אלי אז רצתי אליהם ועליתי לאלכס על הגב
והוא אפילו לא נבהל כי הוא רגיל לזה לעומתו דן נבהל וצרח בזמן שאני ואלכס צחקנו עליו "ממש מצחיק"אמר דן "טוב בואו נתחיל ללכת לכיתה"אמר אלכס
התקדמנו לכיתה ובחרנו לשבת בשורה השני ליד החלון אני ודן ואלכס יושב מאחורנו לבד,בדיוק שהיה צלצול ישבנו במקומות
והמורה נכנסה היא אמרה משהו אבל לא כל כך הקשבתי לה ופתאום
נכנס נער,ואוו הוא נראה יפה
"תציג את עצמך בבקשה" המורה ביקשה מהנער המיסתורי
"היי קוראים לי לוק גרסיה
ועברתי לפה מהקצה השני
של העיר" אמר לוק,ואוו הקול שלו אם הוא היה שר הוא היה כוכב
"תשב ליד....אלכס,אלכס תרים בבקשה את היד שידע איפה אתה"
ואלכס הרים את היד
בהמשך היה שעתיים משעממות אז ציירתי,היה צילצול להפסקה ואלכס קרא לי ואמרתי לו שאני הפגוש אותו בקפיטריה והוא הלך
בזמן הזה הספתי את הדברים שלי לתיק ובדיוק שבאתי לשים את הציור בתיק הוא נפל לי ויד אחת הרימה את הציור ראיתי שזה היה לוק "ואוו את מדהים" אמר אחרי שראה אותו
הציור

"תודה 😊" ולקחתי את הציור מהיד שלו והכנסתי לתיק
באתי לצאת מהכיתה "רוצה לבוא לקפיטריה?"שאלתי אותו והוא הנהן
ויצאנו מהכיתה "אחים שלי קצת מגוננים אז אל תתיחס טוב?" שאלתי
את לוק "הכל בסדר,יש לי אחות קטנה אני יכול להבין אותם"ענה
הגענו לקפיטריה וראיתי את החים שלי מחכים לי "אתה בא לקחת אוכל?" שאלתי אותו והוא הנהן
"אני שניה באה אני צריכה לקחת כסף מאח שלי" אמרתי והלכתי לאחים שלי