פרק 36

137 8 0
                                    

"אני יכול?"לוקה שאל אותי בחוסר ביטחון והנהנתי בחיוך
הוא התקרב אלי
עד ששפתינו נגעו אחת בשניה
הוזזנו את שפתינו בתיהום מושלם
שניה לפני שעמד להיגמר לנו האוויר התנתקנו אחד מהשניה
"גם אני אוהבת אותך"
אמרתי לו שניה לפני שראיתי מסך שחור

🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳

נק מבט-לוקה

התנשקתי סופסוף עם אמילי וזה היה מדהים ולא רק זה היא אמרה שהיא אוהבת אותי🥰
הסתכלתי עליה ופתאום היא עצמה עיניים והתחילה ליפול
"אמילי!!"צעקתי וצנחתי כדי לטפוס אותה "לוקה מה קרה!?"כולם שאלו אותי ועדיין לא ראו את אמילי נופלת כי העננים הסתירו אותה
"אמילי!!" כולם צעקו ששמו לב
שניה לפני שהיא פגעה באדמה הגעתי אליה ועפתי למעלה בחזרה מרוב התנופה החזקה
הרמתי אותה בתנוחת כלה
ועפתי אל כולם ונחתתי בזהירות
"מה קרה לה?!"
אריאל שאל אותי בלחץ
"כנראה היא התעלפה אחרי איבוד כוח,כמו מה שקרה לפני שבועיים"
הסברתי להם והורדתי את הקטע של הנשיקה שלי ושלה
"איפה החרא שהזריק לי את החומר?"
שאלתי אותם כדי לדבר איתו
"ממש פה"אריאל אמר
וזז והוא היה מאחוריו
"איך קוראים לך?"
שאלתי אותו
"דון"ענה ברעד קל
"אני מתחננן אל תעשו לי כלום אני לא רציתי לעשות את זה הכריחו אותי"דון התחנן
"טוב אז תתחיל לספר לנו"
אמרתי בקול קשוח
"קוראים לי דון אני בן 19
אני עובד בשביל אבא של אמילי כי הוא איים על המשפחה שלי ולפני כמה חודשים הוא מינה אותי לחייל הכי טוב שלו והעוזר האישי שלו
אבא של אמילי אמר לי לעשות את זה כדי להוציא מאמילי את הכוח הכי חזק שלה כדי לדעת עם מה הוא עומד להתמודד במלחמה
אני ממש מצתער לא רציתי לעשות את זה וגם אני מוכן לעזור לכם אני המשיך לעזור לאבא של אמילי ואז הגלה לכם מה הוא מתכנן"
דון הסביר את עצמו
וחשבתי על זה קצת והחלטתי
'אני אומר שאפשר לעשות את זה מה אתם אומרים?'
שידרתי אל כולם
'אני מסכים אבל אתה מודיע את זה לאמילי'אריאל הסכים וכולם אחריו
"טוב זה התכנון אתה עכשיו הולך לחזור אליו ובשעה 1:00 בלילה אתה חוזר לפה כדי שנתכנן מאנחנו אמורים לעשות זה מובן?"
אמרתי לו
והוא הנהן ואחרי כמה שניות הוא נעלם כנראה השתגר אל המקום מסתור שלהם
"בואו נלך לוילה נכין לנו ארוחת צהריים ונעיר את אמילי"פאפא אמר וכולנו הלכנו אל הוילה בזמן שאמילי עדיין מוחזקת בידיי בתנוחת כלה
הגענו למטבח של הוילה
"טוב תבחרו חדרים ואני הקרא לכם שהאוכל יהיה מוכן"
פאפא אמר והלכתי אל החדר שלי
הנחתי את אמילי על המיטה כיסיתי אותה בסמיכה ובאתי לצאת אבל פתאום שמעתי מלמולים
"לוקי....אל..תעזוב..אותי..בבקשה"
אמילי אמרה מתוך שינה וירדו לה דמעות
התקדמתי בחזרה אל המיטה נכנסתי
וכירבלתי את אמילי אל חזי והיא התחפרה בו יותר
והפסיקה לבכות ונצמדה אלי כמה שרק אפשר
"היי"
אלכס הגיח מהדלת ובא לשבת מול המיטה
"היי מה קורה?"
שאלתי אותו
"מה באמת קרה שם בשמיים?"
אלכס שאל אותי והרגשתי סומק על לחיי
"שניה לפני שהיא התעלפה ונפלה
התנשקנו ואמרתי לה שאני אוהב אותה"
אמרתי לו בטון מבוייש
"ואיך היא הגיבה?"
שאל אותי
"היא אמרה לי שהיא גם אוהבת אותי ושניה אחרי זה התעלפה"
אמרתי לו
"נוו זה טוב למה אתה לא שמח?"
אלכס שאל אותי בחוסר הבנה
"כי ברגע שהיא תקום היא יכולה להתחרט על הכל ואז זה נגמר עוד לפני שזה התחיל ואני לא רוצה שזה יקרה"
הסברתי לו את הפחד שלי והוא הנהן
"תראה אני לא יודע מה אמילי סיפרה לך על העבר שלה ומה לא
אבל קרה למשהו בעבר ובגלל משקרה היא כבר כמעט לא מביעה רגשות של אהבה אפילו אל אחים שלה אז אם היא אמרה את זה היא לא תתחרט תאמין לי"
אלכס אמר לי ובאמת קיוויתי שזה נכון
אבל זה גרם לי לחשוב מה קרה לה בעבר כי תמיד דיברנו עלי
ולא יצא לנו לדבר אליה הוא מה שקרה בעבר
אבל הבטחתי לעצמי
ברגע שהיא תקום אני אשאל אותה
מה קרה לה בעבר ואני מקווה מאוד שהיא סומכת אלי ברמה שהיא תוכל לספר לי מה קרה לה בערב
"ניק אמר לי לקרוא לך לארוחת צהריים ומסר לך שתנסה להעיר את אמילי"
אלכס אמר לי והנהנתי
"תגיד אתה יודע איפה איזי?"
שאלתי את אלכס בקצת דאגה
"כן הוא למטה מדבר עם ניק בנוגע לכשפים וכאלה"
אלכס אמר
"אוו הבנתי אתה תוכל לעשות לי טובה אחרי הארוחת צהריים?"
שאלתי אותו בקצת התחננות
"כן בטח,עכשיו תנסה להעיר את אמילי ותרדו"אלכס אמר לי
יצא וסגר אחריו את הדלת

🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅🦅

איך היה לכם היום?
הלכתם לבית ספר?
היה לכם כיף היום?

Strange is the bestWhere stories live. Discover now