פרק 39

151 11 1
                                    

"את לא רוצה לספר להם אליך ו"
"אתה הולך על חבל דק מאוד שבקרוב מאוד יקרע"
קטעתי אותו שוב פעם
"אה אז את לא רוצה לספר לם שאת ולוקה זוג"

💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘💘

נק מבט-אמילי

"מההה?!?!"
כולם שאלו בהלם
הרגשתי את העצבים שלי עולים
תוך שתי שניות כבר הצמדתי את ליאו לקיר כשאני חונקת אותו
"...א..אמילי"
ליאו אמר בהשתעלות מהחניקה
עייני שינו צבע עוד פעם

👇

"א

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.


"א..אנ..אני מצתער אמילי"
ליאו אמר עוד פעם בתקווה שהשחרר אותו
"אמילי דיי!"
ארי צעק לי אבל עדיין לא התערב

נק מבט-לוקה

'לוקה תנסע להרגיע אותה רק אתה
הצלחת להרגיע אותה כשהיא במצב הזה'
ארי שידר לי והנהנתי
"אמילי"
לחשתי לה והיא התעלמה
"אמילי"
לחשתי שוב והתקרבתי אליה
"זה בסדר הכל בסדר הוא סתם רצה לצחוק
זה לא פגע בי ואני בטוח שאת ככה בגלל שאת חושבת שאני נפגעתי
אני בסדר"
אמרתי ברוגע
וסובבתי אותה מליאו
ככה שהפנים שלה מולי 
וחיבקתי אותה מנסה להרגיע אותה ככה
פתאום הרגשתי את גופה נרפה
"היי תסתכלי אליי"
אמרתי לאמילי
והיא הרימה את ראשה
והסתכלה בעיניי
"זה בסדר לא קרה כלום"
אמרתי לה ברוגע והיא נרגעה
וחיבקה אותי
לקחתי אותה לספה ישבתי והושבתי אותה אליי ואני מכרבל אותה
"היא נרדמה"
ארי אמר
והיתישב לידי
"תודה אחי"
ליאו אמר לי ותאמת כעסתי עליו
"תגיד לי מי אתה שתגרום לה להתעצבן? הרי היא אמרה לך לא לספר אז למה אתה עושה בכוונה"
הרמתי טיפה את קולי ונראה לי שהבהרתי את המסר שלי והכעס שלי טוב מאוד
"סתם צחקתי איתה לא התכוונתי שככה היא תגיב"
ליאו אמר בחרטה
פתאום הייתה דפיקה בדלת
דן קם לפתוח ולא שמענו אף אחד עד שראינו את דון נכנס לבית
"שליי!!"
שמענו נהמה יוצאת מהגרון של דן
והוא קפץ על דון בחיבוק כאילו מגן עליו מפני העולם
"מה קורה פה?!"
דון שאל בהלם והרחיק את דן ממנו
"א..אתה המיועד שלו"
אריאל אמר בשוק וכל החדר היה בשקט
"רגע איך זה יכול להיות אתמול הוא לא אמר לי ונפגשנו אתמול"
דון אמר ועדיין מנסה להרחיק את דן ממנו
"כי יודעים מי המיועד רק בגיל 17
ואתה יודע את זה רק אחרי שהסתכלת בעיניים של הבן אדם"
אריאל הסביר
רגע אחד זה אומר שגם אלכס בן 17
מה שאומר שגם אמילי בת 17!!
"רגע איך אמילי לא סיפרה לי על זה?"
שאלתי את אריאל
"אמילי לא אוהבת ימי הולדת"
אריאל אמר בפשטות
והנהנתי וכבר חשבתי בראשי מה אני יביא לה
"תרחיקו את הדבר הזה ממני!"
דון אמר והתכוון לדן
דן נפגע בגלל שהמיועד שלו לא רוצה אותו
"אל תדחה אותי בבקשה"
דן אמר בלחישה והתחיל לבכות
"היי אני לא התכוונתי פשוט אני
ערפד עד כמה שידוע לי אין הרבה ערפדים שיש להם מיועד אני מצתער שפגעתי בך"
דון אמר לדן וחיבק אותו
"אנחנו ניקח את זה לאט סבבה?"
דון שאל את דן
"כן מה שתרצה"
דן אמר והתכרבל בחזה של דון
העלתי את אמילי לחדר שלי
וכשהנחתי אותה על המיטה היא התעוררה
"איך לא אמרת לי שהיה לך יום הולדת?"
שאלתי אותה
"כי אני גם לא אוהבת ימי הולדת ובם לא רציתי ממך מתנה
אתה המתנה הכי טובה שיכולתי לבקש"
אמילי ענתה לי והתרגשתי
"אני יכול לפחות להביא לך היום בערב מתנה קטנה?"
שאלתי אותה והדגשתי את הקטנה
"טוב אבל מתנה קטנה"
אמילי ענתה באנחה
אמילי חזרה לישון וירדתי למטה
התיישבתי על הספה וחשבתי מה להביא לה
"היי לוק
מה קורה?"
אריאל שאל והתיישב לידי
"סתם סיכמתי עם אמילי שאני יביא לה מתנה בערב
אבל אני לא יודע מה
יש לך רעיון?"
שאלתי אותו חסר אונים
"תראה היא אוהבת
ממתקים,וואנזים
סרטי דיסני ולעשות טיפולי פנים"
אריאל ענה לי והיה
לי כבר רעיון
"תודה עזרת לי מאוד"
אמרתי לו ויצאתי מהבית
כדי לקנות את הדברים

Strange is the bestWhere stories live. Discover now