Strange is the best

פרק 30

"אני צריכה לדבר עם לוקה לפני
תרד למטה אני ולוקה נרד עוד כמה דקות"אמילי אמרה לאלכס
הוא חשב על זה שניה ואז הנהן
"אהה ואל תגיד להם שקמתי עדיין
ובבקשה אלכס תדאג שלא יצתתו אני מתחננת"
אמילי אמרה לחוצה קצת
"אני מבטיח"אלכס אמר ויצא מהחדר

⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔⚔

נק מבט-אמילי

לכמה שניות היה שקט בחדר
לפני שהפרתי אותו
"אתה יכולה לנעול את החדר בבקשה אני לא יכולה לקום"
שאלתי את לוקה
"כן כן בטח"ענה ותוך שניה לוקה נעל את הדלת וחזת לשבת מולי
"למה אתה מדבר ככה על עצמך?"
שאלתי את לוקה בעדינות והוא השפיל את ראשו ושיחק באצבעות ידיו "כי זה נכון אני לא יפה בשום צורה,אני מפחד ובוכה מכל רעש קטן למה שתרצי אותי בכלל"
לוקה אמר ביבבה והתחיל לבכות
התקרבתי אל לוקה ופתחתי את ידיי
ולוקה שקע בתוכן "ששש זה לא נכון אתה יפייפה ואתה מקסים
כפי שאמרתי קודם זה שאתה בוכה מראה כמה אתה חזק
ואתה לא פחדן זה שאתה נבהל במהירות לא אומר שאתה פחדן
זה תגובה ממקרה שקרה לך
אולי אני לא יודעת את המקרה אבל אם תרגיש שאתה יכול ורוצה לספר לי אני תמיד יהיה כאן לצידך והשמע את מה שאתה רוצה להגיד"
אחרי שסיימתי את המונולוג הזה
ליטפתי את השיער של לוקה
במשך כמה דקות
שהוא עדיין חבוק בין זרועותי
"אני אומרת שנרד למטה למה אני גוועת ברעב ועל הדרך נראה לאחים שלי שאני חיה מה אתה אומר?"
שאלתי אותו והרגשתי אותו מהנהן
הוא יצא מבין זרועותי
"תודה על מה שאמרת ואם זה בסדר מבחינתך הייתי רוצה לפתוח את הנושא הזה בצורה מסודרת
ועכשיו באמת נראלי שכדי שנרד למטה"לוקה אמר
"אם אתה רוצה נמשיך לדבר על זה זה מה שיקרה עכשיו בוא נרד למטה"אמרתי ושנינו קמנו מהמיטה
וירדנו למטה
איך שרגלי נגעה במדרה האחרונה
שמעתי "אמילי!"
ואז מלא ידיים חבקו אותי
"חברה אתם קצת חונקים אותי"
אמרתי להם והם מיד שיחררו
דיברנו קצת ואז ארי אמר את הדבר המפחיד ביותר שקרה לי
"אמ אנחנו צריכים לישון פה היום ועם אופציה להארכה" והוא אמר את זה לחוץ מאוד 
כל האחים יודעים שיש לי טראומה משינה מחוץ לבית ובגלל זה הוא היה לחוץ
פתאום כולם השתתקו אפילו לוקה שלא הבין מה הבעיה בזה
נישמותי אחלו להיות מהירות מאוד ובקושי נשמתי
"אמ אמ אמילי! תתרכזי בקול שלי ותנשמי"ארי אמר ואחרי שזה לא עבד
"אפשר שניה?"לוקה נראלי שאל
כשלא שמעתי תגובה הנחתי שהוא הנהן "אמילי תסתכלי עליי בבקשה"
לוקה ביקש ממני ובקולו היה משהו מרגיע אז הסתכלתי על עיניו
"אני יכול להפוך לחיה כזאת שתרגיע אותך מה את אומרת?"
לוקה לחש לי והנהנתי בקושי רב
תוך שניה עלה עלי גור קרקלים שהתכרבל עלי

גור הקרקלים 👇

'תלטפי אותייי'לוקה שידר לי לראש בהתבכיינות וליטפתי אותו בעדינות מתרכזת רק בו ושמתי לב שהנשימה שלי מתחילה להתייצב
'זהו ככה יותר טוב'לוקה אמר לי וגירגר שליטפתי את מאחורי אוזנו
'סליחה'אמר במבוכה
'זה בסדר זה אפילו מתוק'שידרתי לו בחזרה
לוקה ירד מרגלי וחזר לצורתו המקורית "אני לא מתוקק"לוקה אמר בילדותיות
"צודק...אתה היצור הכי מתוק וחמוד בעולם"אמרתי לו בציחקוק
לפתע נשמע חיכוח גרון וסובבנו את מבטו אליו וכנראה ששכחנו את זה שאנחנו בחדר מלא אנשים
הסתכלתי לכיוונו של לוקה וראיתי איך גוון עז בצבע אדום מתחיל לעלות על לחיו
וציחקקתי מרוב המתיקות שלו
"את מרגישה יותר טוב?"ארי שאל אותי בדאגה
והזכיר לי למה נכנסתי ללחץ מלכתחילה
"למה?"שאלתי את ארי והוא הבין
"כי...........הבנת?"
אחרי שארי הסביר לי מה קרה בזמן שהייתי מעולפת הבנתי שהולכת להיות מלחמה  נלחצתי אבל הבנתי למה אנחנו צריכים להישאר לישון פה
"אני חייבת?"שאלתי אותו למרות שידעתי כבר את תושבתו
"כן מעכשיו את חייבת הגנה עד סופה של המלחמה"ארי אמר לי
"רגע מה עם בלו?!ועם גוגו?!ופלאש?!"שאלתי את ארי בלחץ
"אנחנו כל יום בצהוריים נלך להביא להם אוכל"ניסה להסביר לי אבל לא קיבלתי את זה
"לא אני לא משאירה אותם לבד בבית"עניתי לו והרמתי טיפה את קולי
"דבר ראשון אין מה לעשות
דבר שני את בחיים שלך לא תרימי עלי את הקול שלך זה מובן!!"
ארי צרח עלי את סוף המשפט
וראיתי את לוקה מתיישב על הספה לידי ומתכווץ
התקרבתי אל לוקה וחיבקתי אותו והוא הרים את רגליו לספה ככה שהיה יותר מכווץ
"אל תצעק"אמרתי אל ארי בכעס
"אני אצעק כמה שבא לי"צרח יותר חזק והרגשתי את לוקה מתכווץ עוד יותר בין ידיי עם זה אפשרי בכלל
"אחי נראה לי כדי שתרגע"
שון אמר בזהירות ולקח צעד אחרוה וכל האחים הבינו תרמז והתרחקו גם ואפילו דן הבין את הרמז!!
"אל תגיד לי להרגע"ארי אמר בצעקה
"אריאל אני נשבעת אם אתה צועק עןד פעם אחת אני לא ההסס לפגוע בך"אמרתי בקול מאיים ושקט
כי עם כל הכבוד לזה שהוא אח שלי לא אומר שזה נותן לו גם את הזכות לצעוק עלי וגם להפחיד את לוקה
"אה כן בואי נראה אותך"ארי אמר בקול חזק
"תנסה אותי"לחשתי בקול מאיים יודעת שהוא שומע אותי
" למה נראה לך שאני לא אצעק רק בשביל היצור הפחדן הזה?! אה!?
נראה לך שאכפת לי ממנו
הוא אפילו לא ראוי להיות הגילגול של ליאו או אפילו להיות ערפד?!?"
אריאל צרח את נשמתו והרגשתי את לוקה בוכה ממש
וזה היה הרגע בו עיניי חשכו