אני לא יודע איך, אבל הצלחתי לשרוד את אתמול עד עכשיו.
כל האירועים האחרונים היו המחשבות היחידות בראש שלי. ו... טוב... אני שונא להודות בזה, אבל המחשבה המרכזית שלי היתה... ברנדון.
לעזאזל עם הילד הזה.
פלאשבק:
עדיין הייתי קפוא במקומי ועיניי נפערו. הוא התנתק ממני באיטיות בעוד שפתיו רעדו. ההרגשה הזרה והמעוקצצת עדיין נשארה. הרגשתי את ידיו תופסות בחוזקה את זרועותיי, מקימות אותי מהספסל והודפות אותי לאחור. אל הקיר.
"אני שונא אותך!" הוא צעק ועיניי נעצמו מתוך ריפלקס כשידו המאוגרפת פגעה בקיר ליד ראשי. "אתה אגואיסט חסר לב שמרוכז רק בעצמו!" קולות הבכי שלו התגברו. גופו התחיל לרעוד גם כן והיה נדמה שהוא עומד לקרוס. ידו המאוגרפת לאט לאט ירדה ונחה על הכתף שלי. "אני שונא אותך..." ברנדון לחש כשהבכי שלו נעשה שקט והשעין את ראשו על החזה שלי.
אני לא יודע למה, אבל פשוט נתתי לו לפרוק את הכל. הוא יודע שאין לו סיכוי מולי. אבל בכל זאת...
הצלצול של ההפסקה הקפיץ את שנינו. ברנדון מיד התרחק ממני ונעץ בי את עיניו. "אם אתה לא תיקח את הכדור שלך שוב אני אזיין אותך" הוא אמר בטון ארסי ומאיים ופשוט הלך משם. משאיר אותי המום ובדד עם קופסת הכדורים. (סוף פלאשבק)
"תזיין אותי מה..?" מילמלתי לעצמי כשבהיתי דרך חלון הכיתה. "תנשק אותי שוב ואני אתלוש לך את הביצים מהמקום."
---
"קדימה פדלאות אין לי את כל היום!!!" צעקתי בחוסר סבלנות. שאר החבורה שלי כבר הכינה את הכדורים בערימה מסודרת. אחד מהם זרק כדור אחד לעברי ותפסתי. "תקחו אותו קצת שמאלה!" ציוויתי ומיד שישה מהם תפסו אותו מכל הכיוונים וגררו אותו שמאלה. "זה הולך להיות ממש משעשע" גיכחתי לעצמי כשמיקדתי את המטרה שלי וזרקתי את הכדור. "כל הכבוד טום!" אחד השפוטים שלי צעק לעברי ושרק. לאט לאט כל המגרש החל להתאסף בתלמידים עד שלא נשאר כמעט מקום לעוד.
זה היה כל כך מהנה לראות אותו מנסה להגן על עצמו. ומה שהכי מצחיק זה שזה לא עזר לו והוא רק קיבל מכות יותר חזקות מהכדורים.
צחקתי בקול כשכדור מסויים פגע בדיוק במרכז הפנים שלו. הסתובבתי אל עבר הקהל, תופס במבטי את ג'סיקה, אחת מהסטוצים/יזיזות שלי. "צילמת את זה???" שאלתי כשהיא התקרבה אליי בחיוך גדול. "לגמרי, זה היה מדהים!" היא נישקה אותי והחזרתי לה נשיקה כשראיתי את ברנדון עומד בפינה ומסתכל לכיוון שלי.
"מממ.. בייב... מה דעתך שאחרי הלימודים נלך לחגוג את הניצחון שלך?" היא לחשה לפתע לאוזני, מחליקה את ידה מבעד לחזה שלי.
"אה..." קלטתי שמבטו של ברנדון הפך למבט של... קנאה? כעס?
משכתי בכתפיי. "אוקיי." השבתי באדישות, והיא נפרדה ממני לא לפני שטרפה היטב את שפתיי. "נתראה בייב~" חיוכה הפך לערמומי והיא סימנה לי להכנס לפלאפון. כנראה שלחה את הסירטון המשפיל של כדורי.
נאנחתי והרמתי עוד כדור, מזיז את עיניי לכיוון של ברנדון, או לפחות איפה שעמד. "לאן הממזר הזה הלך-"
"מה קורה כאן לעזאזל?!" קבוצה של מורים בהולים הגיעו אל המגרש. ואז קלטתי את זה, אני היחיד שהחזיק כדור. פאק.
"טום, יש לך הסבר לכל זה!?" גברת ברי הרימה את קולה, היא ממש השטן בכבודו ובעצמו.
"אני- אני לא-" כל החבורה שלי נעלמה מהאופק, וכך גם הקהל.
"הו ברנדון, תודה שאתה עוזר לאיתן לקום" מבטה של גברת ברי התרכך.
א- חתיכת בוגד-
"ואתה" מבטה הרצחני חזר אליי. "אנחנו נחכה לך בחדר המנהל."
"אוי ואבוי אני כל כך משקשק מפחד" גילגלתי עיניים וזרקתי את הכדור הצידה. הבטתי לכיוונו של ברנדון והעברתי אצבע לאורך הצוואר שלי בחדות. זה הסוף שלך חתיכת מלשן.
YOU ARE READING
HTPY (B×B)
Romance"דיי! הוא קיבל מספיק! בבקשה תפסיק עם זה!" התחננתי כמעט בבכי. לא יכולתי להמשיך לראות את האלימות חסרת הרחמים שבוקעת ממנו. השתנקתי כשמגע כף ידו החמימה ליטף את הלחי שלי. לא חשבתי אי פעם שאגיע לסיטואציה כזאת, שאהיה מכור כמו נרקומן לקול העמוק והסקסי שלו...
