השטן שלי

~פרק 5~

נ.ק אדריאן:

פקחתי את עייני מהשמש החזקה שחדרה לחדר בגלל שאור הדביל הזה שכח לסגור את התריס,קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים שבחדר של אור שטפתי את פניי, צחצחתי שיניים וסידרתי את שערי. יצאתי מהשירותים מוצאי את הטלפון מהמטען ובודק מה השעה יש עוד שעתיים עד שיתחיל בית ספר.

למה קמתי כלכך מוקדם? כי אני צריך להיות שעה לפני בבית ספר בגלל האימוני כדורסל של הנבחרת שלנו הלכתי להעיר את אור מנענע אותו בחוזקה וצועק עליו לקום ״קום כבר ידביל!״ ״לא רוצה תעזוב אותי״ ״אם אתה לא קם עכשיו אני יושב עליך!״ איימתי עליו בצעקה ופקח את עיניו בבהלה ״אפשר להבין למה אתה מעיר אותי?!״ צעק בקול צרוד וישנוני, ״אתה תמיד מאחר..״ התחלתי והוא גילגל את עיניו בכעס, ״אז הערתי אותך מוקדם הפעם״ הוספתי וחייכתי חיוך תמים.
״כזה חבר טוב״ אמר בציניות והרים את השמיכה מעל ראשו, ״לך תעיר את קים אני עייף מידי כדי ללכת לעיר אותה בעצמי!״ מלמל והתכרבל עם השמיכה עמדתי במקום לא יודע איך להגיב לפני שהלכתי להעיר את קים רציתי קצת להציק לאור על המשימה שהוא נתן לי אז לקחתי לו בתמורה את השמיכה וברחתי מהחדר וזרקתי אותה הכי רחוק שאני יכול, שומע אותו צועק את השם שלי בכעס.
יש לי רעיון יצירתי להעיר את קים..

—

לאחר שמתי בדלי מים עד הסוף עליתי במדרגות, מנסה לא להפיל על המדרגות מים.
כל טיפה חשוב! התקדמתי לחדר שלה, שהיה על הדלת שלט ׳אין כניסה למכוערים כולל את אדריאן׳
״וואו זה היה מעליב אבל אני אכנס בכל זאת״ מלמלתי וגיחכתי פותח את הדלת ורואה אותה ישנה על המיטה, מתי שכל השמיכה מבולגנת וחצי ממנה על הריצפה. השער שלה היה על חצי מהפרצוף שלה והיא הייתה נראה כמו מלאך עם הפיג׳מה הלבנה שלה בהיתי בה לדקה/שתיים והרגשתי מהופנט. היא נראת כלכך שלווה שהיא ישנה, היא כלכך יפה. ניערתי את ראשי במהירות. מספיק עם המחשבות האלה. התקדמתי בשקט לכיוון המיטה, עמדתי ליד ראשה, חייכתי ברשעות והפלתי את כל המים מהדלי עלייה.

היא קמה במהירות לישיבה , משתעלת בחוזקה ובבהלה פותחת את העיניים שלה ומסתכלת ימינה ושמאלה מנסה להבין מה קורה כאן. התחלתי לצחוק בחוזקה , בזמן שכולה רטובה ממים. היא השתנקה בהבנה מתי שהבינה שאני האחד שאחראי לזה.

״אתה משוגע? מישהו הפיל אותך בילדות??״ צעקה בצרידות בקול הבוקר שלה , צחקתי חזק יותר. ״זה לא מצחיק״ מלמלה עדיין בהלם , סרקתי את גופה במבטי , מופתע לראות שכל הפיגמה שלה נהייתה שקופה . החיוך שלי ירד בשניה ונהייתי שקט.

הסטתי את מבטי במהירות , משימה שהייתה קשה משחשבתי ועצמתי את עיניי בחוזקה. קים נראת לא שמה לב כי היא המשיכה למלמל כמה שאני דפוק וכמה זה לא בסדר להעיר בן אדם ככה לא משנה כמה אתה שונא אותו. אלוהים אדירים. אתה מעמיד אותי למבחן קשה היום. פתחתי טת עיניי רואה אותו קמה במהירות מהמיטה ומתקדמת לעברי בכעס , ״אתה בן אדם מת!״ צעקה עליי והעיפה לי סטירה מצלצלת בזמן שבעטה בבטני , התקפלתי מעט כי לא הייתי מוכן. אבל לא נשארתי חייב , הרמתי אותה כל כתפי וזרקתי אותה בחוזקה על המיטה , הזמן שהיא משתוללת תפסתי את ידה והצמדתי למיטה.