השטן שלי

~פרק 25~

נקודת מבט קים-

׳אל תשכחי להביא איתך לואקר.׳

שלחתי את ההודעה לביאנקה , היא חשבה שיהיה רעיון טוב אם היא תבוא אליי ונדבר.

הפרחים שקיבלתי אתמול מאדריאן היו על השולחן של החדר שלי בתוך אגרטל יפיפיה שאימי קנתה לי לפני שנים.

נשכתי את שפתיי כדי למנוע מחיוך לעלות על פניי בגלל הפרחים. רציתי לסלוח לו כלכך מהר כשהבנתי בוודאות שזה ממנו.

הוא השתדל. בישבילי!

אבל לא. פרחים לא יהיה מה שישבור אותי. אני לא סולחת לו וזהו!

׳בסדר דובה אחת , אני בדרך.׳

שלחה לי בחזרה וחייכתי לעצמי בזמן שזרקתי את הטלפון על המיטה וירדתי למטה לראות אם הילי או אור נמצאים.

כשהגעתי למדרגה האחרונה יכלתי לראות בבירור את מי נמצא בגינה שלנו. ותאמינו לי , הייתי בשוק.

לוגן, והילי- נמצאים בגינה. והם קרובים מתמיד.

הילי ממש התרחקה וצחקה ממשהו שלוגן אמר גורמת לו להעלות חיוך מאושר על הפנים. החיוך שלי גדל אפילו יותר.

אוי הם כאלה מתוקים. ולוגן כלכך חמוד ומצחיק , לא מניאק כמו אח שלו. האידיוט הזה.

לאחר בדיקה זריזה ראיתי שאור לא פה ולא רציתי לצאת החוצה ולהפריע להם ולהרוס להם את הרגע.

אז ישבתי על הספה וקיוויתי שהם לא יראו אותי ויתנהגו אחרת כי יש מישהו לידם. מי כמוני יודע כמה זה מעצבן.

לאחר כמה מחשבות קטנות על אדריאן ועל שוקולד , דפיקה בדלת קטעה את כל המחשבות שלי.

ביאנקה הגיעה!

״ביאנקה״ קראתי בשמחה כשפתחתי את הדלת ,״קים״ היא קראה בחזרה. ״תעלי לחדר שלי אני כבר באה״ אמרתי בזמן שאני סוגרת את הדלת ונועלת אותה.

עליתי לחדרי וראיתי את ביאנקה יושבת על המיטה שלי ולידה בקבוק וודקה.

איך לא שמתי לב לזה מקודם?

״מה זה ביאנקה למה הבאת את זה?״ שאלתי אותה למה היא צריכה בקבוק וודקה לעזאזל.

״זה לא ברור? כדי לדפוק את הראש!״ קראה בהתלהבות ופתחה אותו , גילגלתי את עיניי. אני לא במוד להשתכר יותר מידי כרגע.

״לא לא ממש באלי-״ התחלתי אבל היא קטעה אותי , ״לא מוכנה לשמוע את זה!״ אמרה והרימה את ידיה בכוונה לעצור אותי.

כיווצתי את פרצופי בכעס , אבל שתקתי. היא בחנה את חדרי עד שעצרה על הפרחים שהיו על השידה שלי. אוי ואבוי.

״מה זה?״ שאלה אותי בהתלהבות והתקרבה לפתק שהיה כתוב , ולפני שיכלתי לעצור היא קראה אותו.