על אף שניסיתי לשכנע את ליז להתקין יותר ממנעול אחד, היא מתעקשת שהיא שמורה עם המנעול המובנה, בשל כך לוקח לי פחות מחצי דקה לפרוץ אותו.
כשאני נכנס אל ליז אחרי ריצת הבוקר שלי עדיין חשוך ברחוב, והיא ישנה כמובן. אני מבין שיש לי עוד זמן רב עד שהיא תתעורר אז ראשית אני מתקלח ולא מהסס להשתמש בכל המוצרים שלה, ליז היא בחורה-נשית כמו בסרטים בכל הנוגע לטיפוח, היא אובססיבית לסרטונים אשר מסבירים על כל שגרות הטיפוח לעור, בכדי שבעתיד לא תצטרך לעשות יותר מידי בוטוקסים למנהם, או לפחות בתור תוספת. בכל זאת יש לה תרשים של כמה היא צריכה להרוויח בחודש כדי שתוכל לעשות בוטוקס עד סוף חייה.
אני מוצא כמה קרמים נהדרים עם ריחות מטריפים, ולכל קרם היה מיועד חלק אחר בגוף: קרם ידיים, קרם רגליים, קרם פנים, וכמובן, "קרם גוף". אני יכול להתערב שבכולם יש כנראה את אותם הרכיבים עם לוגו שונה. אך בכל זאת כל אחד מהם אני מורח במקום הייעודי לו.
אחרי הסשן טיפוח שלי וריסוס באוויר של כמה בשמים יוקרתיים, אני בוחר באחד של דיור שיבלה איתי את היום, רענון קטן מבשמי האריאנה גרנדה שלי. הגיע הזמן ללכת להתחיל את המלאכה שלשמה רצתי לפה.
אין לה הרבה במקרר אז אני מנסה לשחק עם מה שיש, את החמאה החלפתי בשמן, ובמקום לחם השתמשתי בחלה שפרסתי, כך שהפרנץ טוסט ככל הנראה ייצא מתוק מן הרגיל, אני מאמין כי ליז דווקא תחבב את השינוי. אין לליז הרבה ירקות במקרר אז רק הנחתי בצורה מפוארת כמה אוכמניות ודובדבנים על צלוחית קטנה, וכשראיתי שהיא לא מתכוונת להתעורר בקרוב החלטתי להכין גם סופלה, אחרי הכל כשמכינים ארוחת התנצלות היא צריכה להיות גם קצת שחיתותית.
הרדיו ניגן סלינה גומז ברקע ואני גיחכתי מהמחשבה שפעם היו קוראים לי ולאקס 'ג'סטין וסלינה', כאילו אנחנו זוג מיתולוגי, שנועד להיות ביחד למרות הכל.
"אתה פאקינג משוגע"
הסתובבתי לעבר ליז שעמדה ובהתה בי עם מברשת שיער בידיה, מוכנה לתקיפה כשאני מלקק שאריות שוקולד מריר מכפית, "משוגע שאת אוהבת אני מקווה"
היא הסתכלה עלי עוד כמה שניות, עד שנשברה, "אוהבת" אמרה והתיישבה סביב שולחן יד-שניה שלה, מתחילה להעמיס את הצלחת ולבלוס ללא עצירה, מניחה את מברשת-הנשק שלה בצד, תחילה הסתכלתי עליה בגיחוך ולאחר התאוששות מסוימת התיישבתי לידה, מסדר לי בצלחת את הארוחה.
"שלושה ימים שלמים שלא אכלתי ארוחת בוקר, אף פעם אל תברח לי ככה, הייתי מורעבת" היא אמרה בעצבנות מזויפת.
"צודקת, הייתי צריך לשלוח לך בדואר, טעות שלי" חייכתי, שמח לקבל את חברה שלי חזרה.
ראיתי שהיא רוצה להגיד דברים, שהיא חושבת הרבה, היא בהתה בי בצורה העמוקה שלה, התוהה. וחששתי שהיא מפחדת לפלוט דברים ובוחנת כעת כל מילה שלה, מספיק אחד כזה בחבורה.
"אני אנסה להיות יותר פתוח איתך, את חשובה לי, הבנתי שהייתי קצת יותר מידי סגור"
"הנרי, זה בסדר.. אתה לא חייב לספר"
"לא, אבל אני רוצה, החברות איתך בחודשים האלו הייתה ממש נהדרת, אבל כן היה חסר לי השיתוף, כי גם אם כן סיפרתי לך משהו זה היה אחרי שהשתמשת באחת מהשאלות שלך, אז אני רוצה לשתף אותך במשהו מעצמי" לקחתי נשימה עמוקה, "אני הייתי מתאגרף בישראל, זה התחיל בתור תחביב ואחר כך כשזה הגיע למקום יותר מקצועי, התחילו לפנות אלי אנשים שאתחרה אצלהם במועדונים לא חוקיים" ראיתי את המבט המבוהל שלה מתחיל להתנוסס על פניה, "זה לא היה משהו מסוכן או מחתרתי כמו שאתה מדמיינת" הרגעתי אותה מהר. "פשוט הייתי מגיע, מתאגרף, מקבל כסף. לא מעבר. לא הייתי כמו בסרטים, שלוקחים סטרואידים או תמריצים, האגרוף היה מאד מקצועי"
"אני מספר לך את זה בגלל שחשבתי לחזור להתאגרף, נרשמתי פה למכון אגרוף ועכשיו יצא לי להיות שם, אני לא מתכוון לחזור להתחרות אבל זה כן משהו שמעניין אותי"
ליז חייכה וקמה לחבק אותי, "אני שמחה לשמוע שאתה חוזר לעצמך" היא אמרה.
"ועכשיו, איך התכוונת לתקוף אותי עם מברשת שיער?" אני שואל ומרים את המברשת הוורודה, מנסה לכוון כמו אקדח כשהיא צוחקת, לוקחת מידי ומנסה להדגים איך הייתה מנטרלת פורץ באמצעות המברשת.
YOU ARE READING
רץ כדי למצוא אותך - BxB
Romanceלהנרי היה הכל, את כל הכסף, מעריצים, מכוניות, גברים והחברים שהוא רק יכל לבקש. אבל שום דבר לא שינה את הצורה בה המוח שלו בנוי, והעובדה שזה כבר השבוע השלישי שהוא במיטה עם אותם בגדים, מדמיין את עצמו רץ לכביש הסואן, אם רק היה לו כח לקום... בהחלטה של רגע...
