הקרב עליה

פרק 4

אנדריי-

כל הגלדיאטורים מתכוננים לצאת לבחוץ, להרוג את אחד השני ולזכות בכל מה שנלווה לזכיה בקרב.

אני לא יודע אם הילדה ההיא, אוולין.

בכלל מעניינת אותם, כנראה שלא.

"אנדריי משתתף," כמה מהגלדיאטורים התחלששו ביניהם וידעתי שהם מתכננים משהו.

"זה השריון שאתה שם עליך? הוא מכסה את כולך, פחדן." אחד מהגלדיאטורים אמר כשעבר לידי, התעלמתי ממנו לעת עתה, עד שנעלה לזירה.

שם הוא יבין כמה אני פחדן.

עם זאת הוא צודק, השריון מכסה 90 אחוז מהגוף שלי.

כל הגלדיאטורים שמו קסדה על הראש, שריון על הגוף ולקחו מגן ליד שלהם.

מגן הוא בין הדברים הכי חשוב לנו, בלעדיו אנחנו חשופים לגמרי גם אם יש עלינו שריון.

הגלדיאטורים החלו להיכנס לתוך הזירה אחד אחרי השני, אני לא מרוצה מהשריון שלי.

לעזאזל עם זה, אם אני הולך לעשות היסטוריה אז כבר עד הסוף.

אני בטוח ביכולות שלי.

ירדתי מהכניסה לזירה והורדתי את כל הבגדים שלי, לקחתי וילון אדום שראיתי שמכסה את החלון והורדתי אותו.

זה קצר מדי בשביל לכסות את האגן שלי אז הורדתי עוד 3 וילונות אדומים מהחלונות האחרים וקשרתי אותם ביחד.

כרכתי את הבד האדום שיצרתי סביב האגן שלי וסביב החזה, הגיע הזמן להראות לחיות האלה מה זה גלדיאטור אמיתי.

                                  ~

כשעליתי לזירה כולם צעקו לי בוז, אמרו שזה חוסר כבוד להיות חשוף מול גלדיאטורים חזקים ששריון ממלא את גופם.

והדבר שהכי עיצבן אותי- הם צעקו שאני אמות ישר שהקרב יתחיל, מה שלא נכון.

אנחנו כבר נראה מי יעמוד אחרון על גופות הגלדיאטורים האחרים.

הקרב התחיל וכל הגלדיאטורים זרקו את המגנים שלהם לרצפה, הם חושבים שהם מפגינים חוזק כמוני אבל זו רק חולשת יתר.

הם כרגע נתנו לי יותר מ20 דרכים להרוג אותם.

4 גלדיאטורים הסתערו עליי, חרב של גלדיאטור עברה מול עיניי וישר התכופפתי, החדרתי את החרב דרך העיגול החשוף בשריון של הגלדיאטור והחרב שלי עברה דרך גופו ויצאה מהצד השני.

הוצאתי את החרב מהגוף שלו ואז גלדיאטור נוסף הסתער עליי, הוא כיוון את החרב שלו לרגליים שלו וקפצתי לאחור.

הוא הצליח ליצור קרע ברגל שלי ולשסע את הבשר שלי, הוא מהיר יותר ממה שהוא נראה.

הוא חייך חיוך לועג וחשקתי את הלסת שלי, בקרוב אני אוריד את החיוך הזה מהפרצוף שלו.