הקרב עליה

פרק 5

אוולין-

אבא הזמין את אנדריי לארוחת ערב, ידעתי איך זה הולך להיות.

אנדריי בא לארוחה, הוא ואבא מדברים על האירוסים והחתונה בזמן שאנחנו אוכלים ארוחה ביחד ואז כשהם מסכימים מה לעשות ומתי לעשות הארוחה מסתיימת ואני הולכת עם אנדריי לבית שלו.

נשמע כמו חלום, חלום שאני מעדיפה לחלום רק כשאני ישנה.

אני לא יודעת אם אבא ראה את זה או שהוא ראה והחליט להתעלם מזה אך מתי שהלכנו הסתובבתי לעבר אנדריי והוא נגס בפרח ובלע אותו.

היה לו זעף כבד על הפנים כשהוא הסתכל עליי מה שהזכיר לי שככה הוא הסתכל על הגלדיאטורים האחרים.

הוא רואה אותי בתור אוייבת שלו ובכלל לא עשיתי לו משהו, מתי שאני ואבא ירדנו הוא אמר שאני צריכה לתת לאנדריי את הפרח.

הייתי צריכה לתת לו את הפרח ביד אבל מתי שעמדתי מולו והוא כרע על ברכיו המבט שלו היה מאיים, פחדתי מדי ולא יכולתי לדבר אז בטח שלא לתת לו את הפרח ביד.

במקום זה שמתי את הפרח בפה שלו, ראיתי את הלסת שלו מתהדקת על הפרח ואת הזעף נהיה בפנים שלו נהיה יותר כבד מרגע לרגע.

עוד רגע הרגליים שלי התמוטטו מהמבט שלו.

היום אני אצטרך לעבור לגור איתו, איך אוכל לעשות את זה כשהוא מפחיד אותי?

                             ~

השולחן נערך לבואו של אנדריי, מקושט במפה לבנה שחרבות קטנות מצוירות עליה ואוכל שמעלה אדים עם ריח טוב מעל המפה.

בשר משובח, יין וכל מה שירצה.

"את מתרגשת אווה?" אמא שאלה בהתרגשות, היא חושבת שהיא הולכת להינשא לו ולא אני.

טוב, היא מוזמנת לקחת את אנדריי.

אני לא רוצה מישהו גבוה, אכזרי ומנופח בשרירים.

רציתי מישהו חמוד שידאג לי ויאהב אותי, אנדריי ידאג רק לחרב החדה שלו.

שמעתי דפיקות חזקות, נאנחתי.

ברור שגם כדי להודיע שהוא כאן בדפיקה בדלת הוא עושה את זה בחוזקה, הדפיקות בדלת שלו נשמעות כועסות.

"הוא הגיע," אבא הלך לפתוח לאנדריי ואמא הזיזה את השיער שלי לאחור.

"אמא!" הזזתי את הידיים שלה ממני, השיער שלי בסדר ואני אוהבת שהוא מכסה את האוזניים שלי.

"אווה זה לא מכובד."

לא מכובד?

והיא חושבת שאנדריי יעצור ויגיד, השיער שלה מכסה את כל הקדימה שלה והוא לא מאחור, אני לא אינשא לה!

גלגלתי את עיניי כששמתי לב שזה בדיוק מה שאמא שלי חושבת עליו.

שמעתי את הצעדים של אבא ושל אנדריי מתקרבים, לאנדריי יש צעדים כבדים ואני מאמינה שברחבי הבית אפשר להרגיש את נוכחותו.